בש"פ 313/06 מדינת ישראל נ. פלוני

1.זו בקשה שניה של המדינה להאריך ב-90 יום את מעצרו של המשיב או עד למתן פסק דין בעניינו, לפי המוקדם.

2.ביום 12.1.05 הוגש כנגד המשיב כתב אישום, אשר תוקן לאחר מכן, והמייחס לו עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, סחר בנשק, הובלה בנשק, הסתננות מזויינת, ביצוע עבירה על ידי מסתנן, והדחה בחקירה.

המשיב הינו תושב מצרים, ומיוחס לו כי קשר קשר עם אחרים לסחור בנשק ולייבאו ממצרים לישראל. ביום 22.12.04 מסר אדם אחר למשיב ולשותפו לעבירה 14 רובי קלצ'ניקוב וכן 14 מחסניות. באותו יום חצו השניים את מעצר הגבול ממצרים ונכנסו שלא כדין לישראל, כשכל אחד מהם נושא עימו 7 רובי קלצ'ניקוב. הם מסרו את הרובים לידי אדם אחר, וקיבלו תמורתם סכום של 10,740 דינר. על פי האישום השני, ביום 5.1.05, בעת חקירת המשיב במשטרה, פנה המשיב לשותף לעבירות וביקש ממנו לומר כי בעת כניסתם לישראל הביאו עימם טבק ולא נשק.

3.המשיב נצער בהסכמה עד תום ההליכים נגדו. בחלוף 9 חודשים, הוארך מעצרו ב-3 חודשים.

4.השתלשלות ההליכים היא כדלקמן:

ב-25.1.05 נערכה ישיבת הקראה. ב-13.2.05 נתבקשה דחייה כדי לאפשר העברת מלוא חומר החקירה לידי ההגנה. ב-9.3.05 התבקשה דחייה לצורך ניהול מגעים בין הצדדים. ב-13.4.05 התבקשה דחייה נוספת לצורך מיצוי המשא ומתן בין הצדדים. ביום 26.6.05 הודיע בא-כוח המשיב כי התקדמות ההליך תלויה עתה במשפטו של השותף שהינו עד תביעה עיקרי נגד המשיב, וכי כל יתר העדויות הן קצרות ביותר. ביום 28.9.05 נשמעה עדות עד תביעה אחד, ומשפטו של השותף טרם הסתיים.

בתחילת דצמבר 2005 התקיימו שתי תזכורות, וביום 28.12.05 העיד עד תביעה נוסף. משפטו של השותף קבוע ליום 23.2.06 ולכן תיק זה נקבע לתזכורת ליום 5.3.06 ולהוכחות ביום 19.3.06. על רקע מצב דברים זה, מתבקשת הארכת מעצרו של המשיב.

5.העבירות המיוחסות למשיב הן חמורות ומסוכנות. אדם העובר את הגבול ממצרים לישראל, ומחדיר באופן בלתי חוקי נשק ותחמושת לגבולות ישראל במסגרת סחר בנשק בתמורה, לא רק שהוא עובר על החוק, אלא גם מסכן סיכון ממשי את בטחון המדינה ואת שלום הציבור. אין לדעת לידיו של מי נפלו ועוד יפלו כמויות נשק משמעותיות שהוחדרו לישראל במסגרת האירועים נשוא האישומים שלפנינו, וחובתם של גורמי אכיפת החוק לעשות כל שניתן על מנת למנוע יבוא נשק העלול לשמש לפעולות טרור שתכליתן לפגוע באזרחי המדינה. נוכח הסיכון הרב מעבירות נשק מסוג אלה בהן מואשם המשיב, לא היה מנוס ממעצרו עד תום ההליכים. מחזקת מסקנה זו גם העובדה כי מדובר בתושב מצרים שאינו מתגורר בישראל, וברי כי אם ישוחרר בחלופת מעצר, הסיכוי כי ימלט דרך הגבול בחזרה לארצו הוא חשש בעל משקל מיוחד בנסיבות אלה. מכאן, שעילות מעצר של מסוכנות וחשש להימלטות חברו כאן יחדיו, ואינן מעמידות אופציה אמיתית לחלופת מעצר.

6.אשר לאופן התנהלות המשפט, נראה כי התמשכות ההליכים נובעת עתה, בעיקרה, מיישומה של הילכת קינזי , מכוחה ממתין המשפט לעדותו של השותף אשר משפטו שלו טרם נסתיים. מבחינת מהלך ההליכים בפני בית המשפט המחוזי, ניתן להתרשם כי התמשכותם נבעה במידה לא מעטה מדחיות שברובן נבעו ממגעים שניהלו הצדדים לסיום התיק, ועתה - מהמתנה לסוף משפטו של השותף. בנסיבות אלה, אין מנוס מקבלת בקשת המדינה והארכת מעצרו של המשיב, כמבוקש. אוסיף, כי הציפייה היא שעם סיום משפטו של השותף, ייעשה כל שניתן על מנת להכניס את משפטו של המשיב להילוך גבוה, במיוחד נוכח ההמתנה הארוכה בהתקדמות המשפט הנובעת מהחלתה של הילכת קינזי .

7.לאור האמור, בקשת המדינה מתקבלת, ומעצרו של המשיב מוארך ב-90 יום מיום 10.1.06 או עד למתן פסק דין במשפטו, לפי המוקדם.