בש"פ 1212/17 מדינת ישראל נ. יצחק (איציק) אלבז

1.מונחת בפניי בקשה חמישית להורות על הארכת מעצרם של כל אחד משלושת המשיבים ב-90 יום, החל מתאריך 15.2.2017 או עד למתן פסק דין בת"פ 43981-05-15 בבית המשפט המחוזי בחיפה.

נגד כל המשיבים הוגש כתב אישום המייחס להם עבירות של חבלה בכוונה מחמירה, החזקת נשק ונשיאתו וקשירת קשר לפשע. למשיבים 3-2 מיוחסת עבירה של החזקת סכין שלא כדין, ולמשיב 2 עבירה של הפרת הוראה חוקית.

2.אמות המידה בבקשה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996, הן מסוכנות וקצב התקדמות המשפט. המסוכנות במקרה זה גבוהה מאוד. העובדות בכתב האישום הנן אלה: המשיבים 1 ו-2 הם אחים למחצה אשר התגוררו יחדיו בתאריך הרלוונטי – באותו בניין בו התגורר המתלונן. משיב 2 אף היה נתון במעצר בית מלא בדירתו של משיב 1. באפריל 2015, בשעה שהמתלונן היה בדרכו מבניין המגורים לכיוון רכבו, התגלע ויכוח בינו לבין משיב 2 ואחר, אשר התפתח לכדי עימות פיזי. על רקע אירוע זה, קשרו המשיבים קשר ביחד עם אחרים לפגוע במתלונן. עוד באותו היום, הצטייד משיב 1 באקדח, והמתין בסמוך לבניין בו מתגורר המתלונן, יחד עם אחר, כשהם רכובים על קטנוע. באותה שעה, משיבים 3-2 ואחרים המתינו למתלונן בתוך הבניין, כשהם מצוידים בסכינים ובאלה. על פי כתב האישום, כאשר הגיע המתלונן לבניין, פצעו אותו משיבים 3-2 ואחרים באמצעות הסכינים, בעודו בורח מהמקום. בהמשך מנוסתו, הותקף שוב על ידי אחר באמצעות סכין. כשהגיע לכביש ראשי, משיב 1 ואחר – הרכובים על קטנוע ונוסעים בניגוד לכיוון התנועה – ירו לעברו ירייה. בהמשך נורו לעבר המתלונן שתי יריות נוספות, שאחת מהן פגעה בגבו. כתוצאה מהמעשים, נגרם למתלונן פצע ירי, שפגע בצדו הימני של הכבד בסמוך לכיס המרה וגרם לדימום מסיבי בבטן הימנית. המתלונן היה בסכנת חיים ונזקק לניתוח שבגדרו עבר כריתת כיס מרה (ראו בש"פ 8482/16, בפסקה 2 להחלטתי).

למסכת עובדתית זו, שהוכחה לכאורה, יש להוסיף את עברם של שלושת המשיבים. כולם ריצו עונשי מאסר בעבר. משיב 1 צבר 8 הרשעות קודמות, ביותר מ-50 תיקים שונים, ולאחרונה נגזרו עליו 16 חודשי מאסר. משיב 2 בעל עבר פלילי ונידון ל-11 חודשי מאסר. משיב 3 ביצע שלושה מאסרים בעבר. לאחרונה שוחרר ממאסר בגין עבירות נשק.

3.נפנה לקצב ניהול המשפט. התקיימו 19 מועדי הוכחות. נשמעו 68 עדי תביעה, ואף נקבעו מועדי הוכחות ב-16.2.2017 וב-19.2.2017. באי כוח הצדדים הודיעו כי התבטלו שתי ישיבות הוכחות בתקופה האחרונה – אחת בשל נסיבות אישיות של אחד הסנגורים בפרשה, והשנייה בשל אילוץ בית המשפט.

על אף הקושי, ואכן יש קושי בנושא קצב המשפט, הואיל וזוהי הארכה חמישית בטרם העידו כ-40 עדים – המשפט מתקדם. יש להמשיך ולקבוע ישיבות נוספות בתקופת ההארכה. יוזכר כי המסוכנות – הן על פי מבחן העושה והן על פי מבחן המעשה – מטרידה. כידוע, שיקול המסוכנות נועד להגן על הציבור.

הסניגורים טענו לפניי כי רק עתה התברר כי לא נמסרו להם כל חומרי החקירה, ועקב כך בכוונתם לפנות – ואף כבר פנו בבקשות שונות – לעניין גילוי החומר, לצד בקשה שלא לקיים ישיבות הוכחות נוספות. החלטה בעניין זה, ככל שתוגש בקשה, נתונה לבית המשפט המחוזי. לענייננו, אומר כי עולה מטיעוני הצדדים כי רובם המכריע של העדים אשר טרם העידו הם שוטרים שעסקו בפעילויות שונות בתיק.

המסקנה היא כי הכף עודנה נוטה לטובת המדינה בבקשת ההארכה. כפי שצוין, על בית המשפט המחוזי לקבוע מועדים נוספים, וזאת מבלי לקבוע עמדה היה ותוגש בקשת דחייה כפי שהוסבר לעיל. אין בכך כדי להביע עמדה לכאן או לכאן בדבר האפשרות להגשת בקשה לעיון חוזר, על פי דין, לבית המשפט המחוזי, בהתאם להתפתחות ההליכים.

4.סוף דבר, הריני מורה על הארכת מעצרם של כל אחד מהמשיבים ל-90 יום, החל מיום 15.2.2017, או עד למתן פסק דין בת"פ 43981-05-15, בבית המשפט המחוזי בחיפה, לפי המוקדם ביניהם.