בש"פ 8482/16 מדינת ישראל נ. יצחק(איציק) יחיא אלבז

מונחת בפניי בקשה רביעית להארכת מעצרם של המשיבים לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים ) ב-90 יום החל מתאריך 17.11.2016, או עד למתן פסק דין בת"פ 43981-05-15 בבית המשפט המחוזי בחיפה, לפי המוקדם.

1.כתב האישום מייחס למשיבים ביצוע עבירות של חבלה בכוונה מחמירה, תוך שימוש בנשק חם. עד כה התקיימו 17 דיוני הוכחות, אשר במהלכם נשמעו עדויותיהם של כ-56 עדי תביעה. דיון נוסף קבוע להיום, 14.11.2016. שלושת הסניגורים התנגדו לבקשה שבפניי. סנגורו של משיב 1 הגיש מסמך לפיו קיימת חלופת מעצר למרשו בדמות המוסד "בית חם", וכן הדגיש כי המשפט רחוק מסיום. סנגורו של משיב 2, הדגיש את גילו הצעיר של מרשו, יליד 1996, לעומת המשיב 1 שנולד ב-1984 ומשיב 3 שנולד ב-1986. בנוסף, ציין כי המשיבים מצויים במעצר מזה תקופה ארוכה. בא כוח משיב 3 הצטרף לטענות הסניגורים האחרים. הוא הדגיש כי פרשת התביעה טרם נסתיימה וכי ניתן להניח כי יעידו אף עדי הגנה רבים, וכן ביקש לתת משקל ראוי לכך שמדובר בבקשה להארכה רביעית.

2.הלכה היא כי יש לבחון בקשות הארכת מעצר מכוח סעיף 62 לחוק המעצרים על פי שני שיקולים מרכזיים: מסוכנות הנאשם וקצב המשפט. נדמה כי לא ניתן לחלוק על המסוכנות הקיימת במקרה דנן. על פי האמור בכתב האישום, המשיבים 1 ו-2 הם אחים למחצה אשר התגוררו יחדיו בתאריך הרלוונטי – באותו בניין בו התגורר המתלונן. משיב 2 אף היה נתון במעצר בית מלא בדירתו של משיב 1. באפריל 2015, בשעה שהמתלונן היה בדרכו מבניין המגורים לכיוון רכבו, התגלע ויכוח בינו לבין משיב 2 ואחר, אשר התפתח לכדי עימות פיזי. על רקע אירוע זה, קשרו המשיבים קשר ביחד עם אחרים לפגוע במתלונן. עוד באותו היום, הצטייד משיב 1 באקדח, והמתין, יחד עם אחר, בסמוך לבניין בו מתגורר המתלונן, כשהם רכובים על קטנוע. באותה שעה, משיבים 3-2 ואחרים המתינו למתלונן בתוך הבניין, כשהם מצוידים בסכינים ובאלה. על פי כתב האישום, כאשר הגיע המתלונן לבניין, פצעו אותו משיבים 3-2 ואחרים באמצעות הסכינים, בעודו בורח מהמקום. בהמשך מנוסתו, הותקף שוב על ידי אחר באמצעות סכין. כשהגיע לכביש ראשי, משיב 1 ואחר – הרכובים על קטנוע ונוסעים בניגוד לכיוון התנועה – ירו לעברו ירייה. בהמשך נורו לעבר המתלונן שתי יריות נוספות, שאחת מהן פגעה בגבו. כתוצאה מהמעשים, נגרם למתלונן פצע ירי, שפגע בצדו הימני של הכבד בסמוך לכיס המרה וגרם לדימום מסיבי בבטן הימנית. המתלונן היה בסכנת חיים ונזקק לניתוח שבגדרו עבר כריתת כיס מרה. בגין אירועים אלה, מיוחסות למשיבים, כאמור, עבירות של חבלה בכוונה מחמירה והחזקת נשק ונשיאתו, וכן עבירה של קשירת קשר לפשע. למשיבים 2 ו-3 מיוחסת אף עבירה של החזקת סכין שלא כדין, ולמשיב 2 הפרת הוראה חוקית.

המסוכנות העולה מהעובדות המתוארות מדברת בעד עצמה. לכך יש להוסיף, ששלושת המשיבים בעלי עבר פלילי. למשיב 1 שמונה הרשעות קודמות ב-54 תיקים בעבירות שונות, ולאחרונה הוא אף נידון ל-16 חודשי מאסר. המשיב 2 בעל עבר פלילי ונידון ל-11 חודשי מאסר בגין תיק אחר. למשיב 3 שש הרשעות קודמות, והוא ריצה בעבר שלושה מאסרים. לאחרונה שוחרר ממאסר בגין עבירות נשק ועבירות נוספות. צא ולמד, על פי מבחן המעשה והעושה, המסוכנות בעוצמה גבוהה ביחס לכל אחד מהמשיבים.

באשר לקצב ניהול המשפט, התמונה מורכבת יותר. התקיימו ישיבות רבות, ונשמעו כאמור 56 עדים. הקושי הוא בכך שנותרה כמות גדולה של עדי תביעה שטרם העידו, ואין לשכוח את קיומה של פרשת ההגנה. בית המשפט המחוזי קבע חמישה תאריכים נוספים במהלך חודשים ינואר ופברואר. כאן יש להפנות זרקור לנתון נוסף. בית המשפט קמא, על אף כניסתו לשבתון, הביע נכונות לשמיעת ראיות בחודשים נובמבר ודצמבר, אך המועדים שהוצעו לא התאימו לסניגורים.

3.התיאור האמור מוביל למסקנה כי הכף עודנה נוטה לכיוון עמדת המדינה. בשכלול מלוא התמונה, יש לחזור על המובן מאליו: הסניגורים חייבים להתאים את עצמם לבית המשפט, ובמיוחד כאשר אי נכונותם להגיע לתאריכים מוסכמים מונעת את שמיעת המשפט במשך חודשיים. עם זאת, התוצאה רחוקה מלהיות רצויה, ונדמה כי טוב יעשה בית המשפט המחוזי אם יקבע תאריכים נוספים במהלך החודשים פברואר עד אפריל, ככל שניתן כבר עתה. זאת כדי למנוע מצב שבסמוך יותר למועדים אלה יהיה קשה לקבוע תאריכים מוסכמים.

לשון אחרת, יש להמשיך לתת עדיפות לשמיעת תיק זה, ואף ביתר שאת. העדר שיתוף פעולה מלא של הסניגורים בהקשר זה, מחליש את עתירתם לשחרור. מוכן אני להניח כי הסניגורים מופיעים בתיקים שונים. אך כפי שבית המשפט צריך לתת עדיפות לשמיעת תיק זה על פני תיקים אחרים – וכך פועל הוא הלכה למעשה – כך גם על הסניגורים לנהוג. הערה אחרונה. אין באמור להביע עמדה לגבי זכותם של המשיבים להגיש לבית המשפט המחוזי בקשה לחלופה, בגדר עיון חוזר. הדברים נכתבו בעיקר לנוכח טענת משיב 1 בדבר קיומה של חלופה מוסדית.

4.לאור כל האמור, הבקשה מתקבלת. מעצרם של משיבים 3-1 יוארך ב-90 יום החל מיום 17.11.2016, או עד למתן פסק דין בת"פ 43981-05-15 בבית המשפט המחוזי בחיפה, לפי המוקדם ביניהם.