בש"פ 123/15 מדינת ישראל נ. ולרי לגוטין

1.

לאחר עיון בבקשה ושמיעת טיעוני באי-כוח הצדדים הודיעה באת-כוח המשיב, לאחר שנועצה עמו, כי בעקבות הערות בית המשפט המשיב נותן הסכמתו לבקשת המדינה ואולם הוא שומר על זכותו להגיש בתוך 30 ימים מהיום בקשה לחלופת מעצר הדוקה שאיננה בביתו ובמסגרת זו להמציא גם מסמכים שונים שבידי באת-כוחו.

חלופה זו תוגש כדי ששירות המבחן יוכל לבוחנה כך שאם תתבקש הארכת מעצר נוספת – תהיה בפני בית המשפט שידון בבקשה גם חלופת מעצר מוצעת עם תסקיר מעצר.

2.

באת-כוח המדינה הודיעה בתגובה לדברים האמורים בפיסקה 1 שלעיל, כי עמדת המדינה היא שיש מסוכנות רבה במשיב ואין מקום לשחררו לחלופת מעצר כלשהי.

3.

נוכח האמור בפיסקאות 1 ו-2 שלעיל – אני מורה על הארכת מעצרו של המשיב ב-90 ימים נוספים, שיימנו החל מתאריך 21.012015, או עד למתן פסק דין ב-תפ"ח 23362-03-13, בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע, הכל לפי המוקדם יותר.

יחד עם זאת, נוכח העובדה שמדובר בהארכת מעצר שישית תינתן למשיב הזכות להציע בתוך 30 ימים מהיום חלופת מעצר הדוקה שלא תהיה בביתו ולבאת-כוחו של המשיב יותר למסור מסמכים שבידה לקצינת המבחן, הרלבנטיים לחלופה המוצעת. החלופה תבחן בתוך 45 ימים מעת הגשת ההצעה – ע"י שירות המבחן, כך שאם תתבקש הארכת מעצר נוספת יהיו מונחים בפני בית המשפט בעת הדיון מלוא הנתונים, לרבות חלופת מעצר אפשרית ותסקיר שירות המבחן לגביה.

4.

למען הסר ספק יובהר שאין במתן האפשרות להציע חלופת מעצר כנ"ל כדי לחוות דעה כלשהי מראש לגבי התכנותה של החלופה המוצעת ובהקשר זה כל זכויות הצדדים וטענותיהם שמורות להם, ובבוא היום – בית המשפט שידון בבקשה להארכת מעצר נוספת, אם יהיה צורך בכך, יחליט בעניין על פי מיטב שיקול דעתו.