בש"פ 2401/15 מדינת ישראל נ. פלוני

בקשה שביעית להארכת מעצר המשיב לפי סעיף 62 ל חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים) , התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים ).

1.

ביום 12.3.2013 הוגש נגד המשיב כתב אישום המייחס לו ביצוע עבירות מין חמורות במשפחה ובידי אחראי על חסר ישע והדחה בחקירה. כמפורט בכתב האישום, המעשים בוצעו בבתו של המשיב, ילידת 1996, עת הייתה בגילאים של 15-12 (להלן: המתלוננת ). נוסף על כך, הואשם המשיב בעבירות של תקיפה בנסיבות מחמירות, תקיפת קטין ואיומים, מעשים שבוצעו נגד המתלוננת ונגד בנו של המשיב, יליד 2003. הפרטים המלאים (והמזעזעים) של המעשים המיוחסים למשיב פורטו בהחלטות הקודמות על הארכת המעצר, ואיני רואה צורך לשוב ולפרטם.

1.

בד בבד עם הגשת כתב האישום, הגישה המבקשת בקשה למעצרו של המשיב עד לתום ההליכים נגדו. ביום 10.4.2013 הסכים המשיב לקיומן של ראיות לכאורה ולעילת מעצר, ולבקשתו הורה בית המשפט על עריכת תסקיר בעניינו. התסקיר קבע כי קיימת רמת סיכון להישנות התנהגות עוברת חוק. כמו כן, פסל שירות המבחן את חלופות המעצר שהוצעו ולא המליץ על שחרור המשיב. גם בתסקיר משלים, שהוכן לבקשת המשיב, שב שירות המבחן על הערכתו בנוגע למסוכנות המשיב ולא ראה להמליץ על חלופת המעצר שהוצעה. בסופם של הליכים רבים נוספים, כולל דחיות מועד מנימוקים שונים וטענות על כרסום בראיות, הורה בית המשפט ביום 11.9.13 על מעצר המשיב על לתום ההליכים נגדו.

3.

שש החלטות על הארכות מעצר - חלקן בהסכמת המשיב - ניתנו על ידי בית משפט זה בעניינו של המשיב, תוך שבית המשפט עומד על המסוכנות הטבועה בעבירות החמורות המיוחסות למשיב בכתב האישום ועל החשש לשיבוש הליכי משפט הכרוך בעבירות מין במשפחה ( בש"פ 8173/13 מיום 5.12.2013; בש"פ 1450/14 מיום 6.4.2014; בש"פ 3482/14 מיום 27.5.2014; בש"פ 5218/14

מיום 28.7.2014; בש"פ 6597/14 מיום 22.10.2014; ובש"פ 123/15 מיום 13.1.2015).

2.

במקביל, ביום

26.5.2014 הגיש המשיב לבית המשפט המחוזי בקשה לעיון חוזר. הבקשה נדחתה על ידי בית המשפט (כב' השופט נ' אבו טהה ) ובין היתר נקבע, כי

אין שינוי דרמטי בראיות התביעה, ומסוכנות המשיב בעינה עומדת. עוד ציין בית המשפט כי הסיבה להתארכות ההליך נעוצה, בעיקרה, בבקשות מטעם המשיב לביטול מועדי דיון בהוכחות.

3.

בהתאם להחלטת כב' השופט ח' מלצר בהארכת המעצר האחרונה

(בש"פ 123/15 מיום 13.1.2015 ) הוכן תסקיר מעצר נוסף, על מנת שיונח בפני בית משפט זה ככל שתידרש הארכה נוספת של המעצר. מהתסקיר מיום 2.4.2015 עולה כי לא חל שינוי ברמת הסיכון הנשקף מן המשיב, וכי חלופות המעצר שהוצעו מטעמו לא נמצאו מתאימות על ידי שירות המבחן.

4.

שמיעת הראיות בתיק החלה במאי 2013. פרשת התביעה הסתיימה בחודש מרץ 2014. ממועד זה קצב הדיונים נתון למעשה בידי ההגנה. לאחר דחיות שונות החלה ביוני 2014 עדותו של המשיב, שנסתיימה בתחילת ספטמבר 2014. בחודשים אוקטובר 2014 עד לינואר 2015 קוימו מספר דיונים בהם העידו עדי הגנה. יש לציין כי בתקופה זו נדחו מספר דיונים בשל מחלת באת כוח המשיב ובית המשפט קמא הביע מורת רוחו מהצורך החוזר והנשנה לדחות את הדיונים.

ב- 30.3.2015 קבע בית המשפט 3 מועדי דיון נוספים לגמר ראיות ההגנה, כאשר המועד האחרון הוא ביום 5.5.2015.

5.

המבקשת טוענת כי יש לקבל את בקשתה להארכת מעצר בשל שני השיקולים המרכזיים המנחים את בית המשפט בדונו בבקשה להארכת מעצר - רמת המסוכנות הנשקפת מהנאשם וקצב התקדמות המשפט.

באשר למסוכנות המשיב, מדגישה המבקשת כי המשיב ביצע עבירות מין חמורות ביותר בבתו הקטינה, לאורך שנים ותוך נקיטת אלימות הן כלפיה והן כלפי אחיה (בנו). כמו כן נטען, כי על מסוכנות המשיב ניתן ללמוד גם מתסקירי שירות המבחן שהוגשו בעניינו.

באשר להתקדמות ההליך, מציינת המבקשת כי פרשת ההגנה נמצאת לקראת סופה וצפויה להסתיים ביום 5.5.2015. בהקשר זה מוסיפה המבקשת כי קצב התקדמות ההליך, תלוי במידה רבה במשיב ובאת כוחו. התארכות ההליכים נובעת מנקיטת קו הגנה חריג על ידי באת כוח המשיב, המתאפיין בהעדה של עדים רבים (למעלה מ-25 עדים), שלכאורה לא רלבנטיים בתיק שעניינו עבירות מין במשפחה, וכן בבקשות דחיה חוזרות ונשנות.

6.

לאחר עיון הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל.

7.

אכן מדובר בבקשה שביעית להארכת מעצר, וככל שמתארכת תקופת המעצר הנטל על התביעה, המבקשת את הארכתו, כבד יותר. עם זאת, העבירות המיוחסות למשיב הן חמורות ביותר, ומצביעות על מסוכנותו הרבה. מסוכנות זו מצאה ביטויה גם בתסקירי שירות המבחן, כולל התסקיר האחרון מיום 2.4.2015.

ניהול התיק מצוי "בישורת האחרונה", וישיבת ההוכחות האחרונה צפויה להתקיים בעוד כשבועיים. לא ניתן להתעלם גם מהעובדה שהתמשכות ההליכים נגרמה, במידה רבה, על ידי המשיב עצמו, כאשר מאז סיום פרשת התביעה ב- 16.3.2014, מנהל את הגנתו באופן הגורם להתמשכות רבה של ההליכים.

8.

בנסיבות אלה אין מנוס מהארכת מעצרו של המבקש, ויש לקוות שזו תהיה אכן הארכה אחרונה בהחלט.

9.

אשר על כן אני מקבל את בקשת המדינה ומורה על הארכת מעצרו של המשיב, החל ביום 21.4.2015, ב- 90 ימים או עד למתן פסק הדין בתפ"ח 23362-03-13, לפי המוקדם.