בש"פ 3482/14 מדינת ישראל נ. פלוני

1.

לפני בקשה להארכת מעצר שלישית של המשיב ב-90 ימים החל מיום 29.5.2014 או עד למתן פסק דין בעניינו בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע, לפי המוקדם מביניהם.

2.

המשיב הואשם בביצוע עבירות מין במשפחה בידי אחראי על חסר ישע; עבירה של הדחה בחקירה; תקיפה בנסיבות מחמירות; תקיפת קטין חסר ישע ועבירת איומים.

3.

באת-כוח המשיב הסכימה לקיומן של ראיות לכאורה ולעילת מעצר עוד ביום 10.4.2013. ביום 5.5.2013 הוגש תסקיר מעצר בעניינו של המשיב בו העריך שירות המבחן – בין היתר – כי קיים סיכון להישנות התנהגות עוברת חוק, ודחה את חלופת המעצר שהוצעה על ידי המשיב, שכן להערכתו לא היה בה כדי לצמצם את הסיכון שנשקף ממנו. בהמשך נערך תסקיר משלים במסגרתו שב שירות המבחן על הערכתו כי קיימת מצד המשיב מסוכנות להישנות התנהגות עוברת חוק, ונמנע מהמלצה על שחרור המשיב לחלופות שאותן הציע בהסתמך על הקשיים שמצא בהן.

4.

בדיון שהתקיים ביום 11.9.2013 קבע בית המשפט המחוזי (השופט נ' אבו טהה ) קיומה של תשתית ראייתית לכאורית, שלא חל בה כרסום, להרשעת המשיב במיוחס לו, ולאחר שבחן את מסוכנותו הלכאורית של המשיב, את תסקירי שירות המבחן ואת חלופת המעצר הנוספת שהוצעה על ידי המשיב במהלך הדיון, הורה על מעצר המשיב עד תום ההליכים.

5.

בהחלטות של חבריי השופטים עמית ו סולברג מיום 5.12.2013 ו-1.3.2014 בהתאמה, הוארך מעצרו של המשיב ב-90 ימים בכל פעם, כשבהחלטה האחרונה צויין כי "שמורה למשיב זכותו להגיש בקשה לעיון חוזר, ככל שתהיה לו עילה לעשות כן".

6.

בדיון שנערך לפני טענה באת כוח המשיב כי המשיב הגיש ביום 26.5.2014 בקשה לעיון חוזר לבית המשפט המחוזי המתבססת, בין היתר, על מצבה הנפשי של המתלוננת כפי שעולה – כך נטען – מחוות דעת מומחה מטעם בית המשפט במינוי הפסיכיאטר המחוזי, שיש בה ובחקירות המומחה מהתאריכים 16.1.2014 ו-4.2.2014 כדי לשנות את נקודת האיזון הראויה בעניינו של המשיב המצדיקה שחרורו לחלופת מעצר.

עוד נטען, כי המתלוננת הושמה במעון הנעול "צופיה" מכוח צו בית המשפט לנוער בבית משפט השלום בבאר-שבע, על פיו הוצאה ממשמורת הוריה, וכי היא אמורה לשהות בו עד להגיעה לגיל 18 (ביום 30.10.2014). כן נטען כי וועדה בין משרדית המשותפת למשרד ה רווחה ולמשרד הבריאות קבעה שיש להפנות את הקטינה לאבחון נוסף במרכז לאבחון דינמי "בראשית" אשר בשער מנשה.

7.

באת-כוח המשיב עתרה להארכת מעצרו של המשיב בהסכמה עד להכרעה בבקשה לעיון חוזר דנן.

8.

באת כוח המבקשת ביקשה שבית משפט זה ייקח בחשבון את עובדת פקיעת מעצרו של המשיב ביום 29.5.2014 ויחליט להאריך את המעצר באופן שיאפשר הגשת ערר על הכרעתו של בית המשפט המחוזי בבקשה לעיון חוזר על ידי מי מהצדדים בהתחשב בתוצאת הכרעת בית המשפט קמא, ודיון בערר זה על ידי בית משפט זה (במותב השופט התורן שיהיה בתפקיד באותה עת) כשהמשיב נתון במעצר.

9.

נוכח כל האמור לעיל, מוארך בזאת מעצרו של המשיב מיום 29.5.2014 ועד תום 10 ימים מהיום בו תינתן הכרעתו של בית המשפט המחוזי בבקשה לעיון חוזר שהוגשה על ידי המשיב ביום 26.5.2014. עשרת הימים דנן ישמשו את הצד שיחפוץ להגיש ערר על החלטת בית המשפט קמא לבית משפט זה

(ככל שיחפוץ לעשות כן) ולקיום דיון בערר זה ו/או ובבקשה שעניינה הארכת מעצרו של המשיב בהתחשב בהכרעת בית המשפט קמא בבקשה לעיון חוזר.