בש"פ 1234/19 סלים מוחמד יוסף אלזיר נ. מדינת ישראל

לפניי בקשה למתן ארכה להגשת בקשת רשות ערר. ההליך אותו מעוניין המבקש להגיש מופנה כנגד החלטת בית המשפט הצבאי לערעורים בעניין מעצרו של המבקש עד תום ההליכים.

לא מצאתי טעם להידרש לבקשת הארכה לגופה, שכן בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אינו דן בבקשות רשות לערור על החלטות של בתי המשפט הצבאיים לערעורים (ראו החלטת כבוד השופט

ד' מינץ

מהיום בבש"פ 1233/19

אלזיר נ' מדינת ישראל (17.2.2019)). ברי, כי אין באפשרותו של המבקש לעתור למתן ארכה להגשת הליך ערעורי אשר אינו מוכר בדין (השוו, בש"פ 9858/17 בורקאן נ' מדינת ישראל – בית המשפט הצבאי לערעורים (18.12.2017)).

הבקשה נדחית, אפוא, וממילא אין מקום לקבל לרישום את בקשת רשות הערר.