בש"פ 1247/22 אליעזר פורת דוד חיים נ. מדינת ישראל

1.

בפני בקשת רשות ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים שניתנה בשעה מוקדמת יותר היום, 18.2.2022 (עמ"י 41870-02-22, השופטת ת' בזק רפפורט ). בית המשפט המחוזי קיבל ערר שהגישה המדינה על החלטתו של בית משפט השלום בירושלים מאתמול, 17.2.2022 (מ"ת 41309-02-22, השופט ד' ש' גבאי ריכטר ).

2.

המבקש נעצר ביום 17.2.2022 בחשד להחזקת סם שלא לצריכה עצמית, לתקיפת שוטר, להפרעה לשוטר, לנהיגה פוחזת ברכב ולנהיגה ללא רישיון וללא ביטוח. על-פי החשד המבקש נהג ברכבו, וכאשר התבקש לעצור הוא לא נשמע להוראות השוטרים אלא החל לברוח מהמקום. לאחר שרכבו נעצר והשוטרים הגיעו אליו המבקש תקף אותם והתנגד למעצר. ברכבו של המבקש נתפס סם מסוג קנבוס ומבדיקה עלה כי הוא נהג ברכבו ללא ביטוח או רישיון.

3.

בסמוך לאחר שנעצר הוגשה בקשה להארכת מעצרו של המבקש בחמישה ימים. בתום דיון שנערך בבקשה במעמד הצדדים קבע בית משפט השלום כי מתקיים חשד סביר לביצוען של העבירות המיוחסות למבקש, למעט העבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית. בית משפט השלום ציין כי התנהגותו של המבקש מקימה עילה של מסוכנות הן בשל העובדה שנהג ללא רישיון והן בשל כך שפעל באלימות כלפי שוטרים, והוסיף כי לא מתקיים בעניינו חשש לשיבוש הליכי משפט. כן ציין בית משפט השלום כי המבקש נעדר עבר פלילי. במכלול הנסיבות הורה בית משפט השלום על שחרורו של המבקש למעצר בית.

4.

בית משפט השלום נעתר לבקשת המדינה ועיכב את ביצוע ההחלטה עד להיום לצורך הגשת ערר.

5.

הערר אכן הוגש ונדון בפני בית המשפט המחוזי, אשר החליט כאמור לקבלו. בית המשפט המחוזי קבע כי מאחר שאין מחלוקת ביחס לקיומו של חשד סביר לביצוע העבירות, למעט ביחס לעבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית, מתקיימת בעניינו של המבקש עילת מעצר של מסוכנות. לפיכך, נקבע כי לא ניתן להורות בשלב זה על שחרורו של המבקש למעצר בית ללא פיקוח. בסיכומו של דבר, בית המשפט המחוזי הורה על המשך המעצר עד ליום 21.2.2022 בשעה 10:00.

6.

בבקשת רשות הערר דנן טוען המבקש כי שגה בית המשפט המחוזי בהחלטתו. המבקש מדגיש כי הוא נעדר עבר פלילי וכי לא מתקיים חשש לשיבוש החקירה מצדו. עוד נטען כי ניתן לאיין את המסוכנות הנטענת באמצעות חלופת מעצר בפיקוח אמו של המבקש.

7.

לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה, כמו גם בהחלטותיהן של הערכאות הקודמות, באתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות. הבקשה עוסקת בנסיבותיו הפרטניות של המבקש. על כן, היא אינה עומדת באמת המידה המצמצמת המצדיקה דיון ב"גלגול שלישי" בענייני מעצרים (ראו: בש"פ 5429/ 21 אבו סבית נ' מדינת ישראל , פסקה 12 (9.8.2021)).

למותר לציין, כי אף אין בכך ששתי הערכאות הקודמות הגיעו לתוצאות שונות כדי להצדיק הענקתה של רשות ערעור (ראו: בש"פ 1160/17 אבו עסא נ' מדינת ישראל , פסקה 7 (3.2.2017)). כמו כן לא התרשמתי כי נפל פגם בהחלטתו של בית המשפט המחוזי או שנגרם למבקש עיוות דין.

8.

סוף דבר: הבקשה נדחית.