בש"פ 1160/17 גאסם אבו עסא נ. מדינת ישראל

1.בפני בקשת רשות לערור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 2.2.2017 (עמ"י 5544-02-17, השופט י' עדן ). בית המשפט המחוזי קיבל ערר שהגישה המדינה על החלטתו של בית משפט השלום בבאר שבע מיום 2.2.2017 (מ"י 69469-01-17, השופט צ' פורר ).

2.המבקש נעצר ביום 30.1.2017 בחשד לביצוע עבירה של התפרצות לרכב בכוונה לגנוב אותו, ומעצרו הוארך עד ליום 2.2.2017. ביום זה הגישה המדינה בקשה להארכת מעצרו של המבקש בחמישה ימים נוספים.

3.בית משפט השלום הורה על שחרורו של המבקש לחלופת מעצר בתנאים מגבילים. בית משפט השלום קבע כי קיים חשד סביר שהמבקש ביצע את העבירה. יחד עם זאת, נקבע כי החקירה בתיק הסתיימה וכל שנותר הוא לקבל את תוצאותיה של חוות הדעת לטביעות אצבעות, ולכן אין צורך חקירתי המצדיק את הארכת המעצר. בנוסף, בית משפט השלום התייחס לכך שמדובר בעבירת התפרצות יחידה וקבע כי היא לא מקימה עילת מסוכנות באופן מובהק, ועל כן ניתן לשקול חלופת מעצר אשר תבטיח את התייצבותו של המבקש להליכי חקירה ומשפט. בית משפט השלום התייחס גם לטענת המדינה לפיה הוגש נגד המבקש כתב אישום בפרשה אחרת בעבירה דומה (להלן: הפרשה האחרת ), אולם סבר כי אין בכך די כדי להקים עילת מסוכנות באופן מובהק. לפיכך, בית משפט השלום הורה על שחרור המבקש למעצר בית מלא בפיקוח אביו ובתנאים מגבילים נוספים.

4.בית המשפט המחוזי קיבל ערר שהגישה המדינה על החלטתו של בית משפט השלום. בית משפט המחוזי הבהיר כי, בניגוד לטענת המדינה, טרם הוגש נגד המבקש כתב אישום במסגרת הפרשה האחרת וכי כתב אישום שכזה "אמור להיות מוגש" בגין עבירות של קשירת קשר לפשע, פריצה לרכב בכוונה לגנוב וחבלה במזיד לרכב. בית המשפט המחוזי קבע כי למרות שכתב האישום בפרשה האחרת טרם הוגש, הוא יכול להיבחן כאחד השיקולים בבחינת מסוכנותו של המבקש. בהמשך לכך, נקבע כי קמה בעניינו של המבקש עילת מעצר של מסוכנות שעולה הן מהחשדות המיוחסים לו במסגרת האירוע הנוכחי והן מחומר החקירה המצוי בתיק בנוגע לפרשה האחרת. יחד עם זאת, נקבע כי המעצר יוארך רק עד ליום 5.2.2017 בשעה 14:00, עת אמורה להינתן חוות הדעת בנוגע לטביעת האצבעות.

5.הבקשה שבפני מכוונת נגד החלטתו של בית המשפט המחוזי. לטענת המבקש בית המשפט המחוזי שגה בקבעו כי קמה עילת מעצר מסוג מסוכנות בשים לב למכלול הנסיבות, ובהן העבירה המיוחסת למבקש כעת והעובדה שבית המשפט המחוזי לא נדרש לאפשרות של איון המסוכנות באמצעות חלופת מעצר.

6.לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה, ולא בלי התלבטות, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות אף מבלי להידרש לתגובת המדינה. כידוע, דיון ב"גלגול שלישי" בהחלטה על מעצרים תיעשה רק כאשר מתעוררת שאלה משפטית עקרונית או כאשר מתקיימות נסיבות פרטניות וחריגות המצדיקות זאת (ראו למשל: בש"פ 2974/15 אשכנזי נ' מדינת ישראל , פסקה 11 (20.5.2015), וההפניות שם). ההחלטה שבפני אינה מעלה שאלה עקרונית אלא נסבה על הערכת מסוכנותו של המבקש בהתאם לראיות הקיימות בעניינו. אכן, בנסיבות העניין, טוב היה עושה בית המשפט המחוזי אם היה בוחן את האפשרות של חלופת המעצר לאיין את מסוכנותו של המבקש. אולם, נוכח אמות המידה לקבלת בקשת רשות לערור בגלגול שלישי וכן העובדה כי ממילא עניינו של המבקש יחזור וייבחן בתוך זמן קצר, הגעתי לכלל דעה כי אין זהו אחד מאותם מקרים שבהם יש להתערב בהחלטה שהתקבלה כדי למנוע עוול.

7.בנוסף, למותר לציין, כי אין די בכך ששתי ערכאות הגיעו לתוצאות שונות בהחלטה הנוגעת לחלופת המעצר כדי להעניק רשות ערעור בגלגול שלישי (ראו למשל: בש"פ 1200/13

אזולאי נ' מדינת ישראל , פסקה 11 (24.2.2013)).

8.אשר על כן, הבקשה לרשות לערור נדחית.