בש"פ 1267/99 מדינת ישראל נ. עאמר אבוקסאסה

1.לפני ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בנצרת, בב"ש 287/99, מפי השופט ח' גלפז, בה הוחלט לדחות את בקשת העוררת לעצור את המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו ובה הורה בית המשפט לשחררו בערובה בתנאים הבאים:

א.הגבלת תנועתו של המשיב לקרית-גת ודרומה, למעט המועדים בהם יידרש להתייצב בבית-המשפט המחוזי בנצרת.

ב.הפקדת מזומנים או ערבות בנקאית על סך 15,000 ש"ח.

2.ביום 4.2.99 הוגש כנגד המשיב וכנגד נאשם נוסף כתב אישום, ת"פ 225/99, בבית המשפט המחוזי נצרת. בכתב האישום מיוחסות למשיב עבירות של סחר בסם מסוכן, החזקת סם מסוכן שלא לשימוש עצמי בלבד, קשירת קשר לפשע והסתייעות ברכב לפשע. לפי הנטען בכתב האישום, ב25.1.99- קשר המשיב קשר עם אדם אחר לבצע עסקת סחר בסם מסוכן מסוג קנאבוס. למחרת היום הסיע, על פי הנטען, המשיב את חברו לטבריה שם נפגשו המשיב וחברו עם אדם אחר וביצעו את עסקת הסם. על פי הודאתו ידע המשיב כי מטרת הנסיעה היא ביצוע עסקת סמים. על פי כתב האישום, נשאר המשיב בקדמת הרכב בעוד חברו יצא מהרכב והעביר כמות גדולה של סם מתא המטען של מכוניתו של האדם האחר לתא המטען של מכוניתו של הנאשם.

3.עם הגשת כתב האישום הוגשה לבית-המשפט המחוזי בנצרת בקשה למעצר עד תום ההליכים של שני הנאשמים. בדיון בבית-המשפט, בהתייחסו לבקשה בעניינו של המשיב, בחן בית-המשפט את התשתית הראייתית, תוך התייחסות לדו"חות העיקוב והעדויות. בית המשפט קבע כי לא די בראיות אלה כדי לבסס את התשתית הראייתית לכאורה, כנדרש למעצר עד תום ההליכים.

4.בית-המשפט קבע, כי מדו"חות העיקוב ומהודעתו של הנאשם הנוסף עולה לכאורה כי המשיב לא ביצע בעצמו את עסקת הסמים אלא נשאר לשבת בקדמת הרכב. בנסיבות המקרה, השופט סבר כי ספק רב אם ניתן יהיה להרשיע את המשיב באישומים שפורטו בכתב האישום. כמו כן הדגיש בית-המשפט קמא כי למשיב אין עבר פלילי בעבירות של סמים.

5.שופט בית המשפט המחוזי מנמק מסקנתו בדברים אלה:

"כל שיש כנגד עאמר הינו נוכחותו ונהיגתו ברכב אשר אליו הוכנס סם על ידי מוחמד (הנאשם הנוסף - י"א) עד שנעצרו על ידי המשטרה בסמוך לאחר הכנסת הסם לרכב, וכן קיימת הסתירה שבין טענת עאמר כי נודע לו שמוחמד עומד לבצע עסקת סמים (אם כי, כדבריו, לא ידע בדבר כמות הסם או סוג הסם), לבין טענתו של מוחמד 'המנקה' את עאמר אף מן הידיעה המוקדמת הכללית הזו. גרסתו של עאמר מתחזקת בדו"חות העיקוב של תצפיתני המשטרה לפיהם הוא לא נטל כל חלק 'פעיל' בהעברת הסם אל הרכב ואף לא יצא כלל את הרכב לא לצורך העברת הסם ולא לצורך חילופי דברים שקדמו לו, לא ביום הארוע ולא ביום שלפניו. האפשרות כי גרסתו של עאמר הינה תמימה והוא נגרר אחר מוחמד למרחקים על מנת שיוכל לקבל את כספו, הינה בגדר הסבירות, ואף אם ידע בעת שנסעו בדרך כי מוחמד עומד, כדבריו, לבצע עסקת סמים, הוא לא ידע פרטים בדבר כמות הסם וסוגו, וחלקו, על פי גרסתו שלו, ויודגש כי אין בחומר הראיות גרסה שתסתור זאת, עולה לכל היותר כדי סיוע, בעקבות אותה ידיעה, ואולי אף לעבירה פחותה מזו. יודגש, כי עברו של מוחמד רצוף עבירות בענייני סמים, הוא בוגר מעאמר בקרוב ל20- שנה ואילו לעאמר אין כל עבר בענייני סמים. דעתי היא כי קיים ספק רב בקיומה של התשתית הראייתית הנדרשת לאישומים כפי שפורטו בכתב האישום, ובמיוחד לאישום של סחר בסם מסוכן, ככל שהדבר נוגע לעאמר".

5.לאחר ששמעתי את טענותיו של בא כוח העוררת ותשובתו שלבא כוח הנאשם, לא השתכנעתי כי יש מקום להתערב במסקנתו של בית המשפט המחוזי. קיימות אמנם נסיבות חיצוניות המחשידות את הנאשם במעורבות בביצוע העבירה, אך המקרה הינו מקרה גבולי ונראה לי, מבלי לחוות דעה לגבי תוצאתו של ההליך, אשר יוכרע על פי מהימנות הראיות אשר יבואו בפני בית המשפט אשר ידון בעבירה, שלכאורה קיים קושי בראיות המאשימה, אשר די בו כדי להצדיק שהמשיב לא יעצר עד תום ההליכים.

אי לכך, הערר נדחה. המשיב ישוחרר מן המעצר על פי התנאים שקבע בית המשפט המחוזי.