פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
בש"פ
1290/01
בפני:
כבוד השופט י' טירקל
המבקשת
:
מדינת
ישראל
נגד
המשיב
:
אשרף
שארף
בקשה
שניה להארכת מעצר מעבר לתשעה חודשים לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי
(סמכויות
אכיפה
- מעצרים), התשנ"ו - 1996
בשם המבקשת: עו"ד
יהושע למברגר
בשם המשיב: עו"ד
שמואל קינן
החלטה
1.על המשיב הוגש בבית המשפט המחוזי בנצרת כתב אישום המייחס לו עבירות של רצח, חטיפה לשם רצח, החזקת ונשיאת נשק, שיבוש מהלכי משפט ושהייה בלתי חוקית וכן עבירה של החזקה ושימוש בסם מסוכן. מאוחר יותר תוקן כתב האישום והוספו בו אישומים נוספים המייחסים למשיב עבירות של הדחה בעדות בנסיבות מחמירות, הטרדת עד ושיבוש מהלכי משפט. לפי הנטען בתכב האישום, בתמצית, חטף המשיב, יחד עם אחיינו, ילד כבן 8 שנים. השניים הסיעו את הילד ליער ציפורי ושם התנפל עליו המשיב, הלם בחוזקה בראשו וירה בראשו שתי יריות שגרמו למותו. המשיב עשה את המעשים לפי בקשתו של אדם אחר, כנקמת דמו של קרוב משפחה של אותו אדם. תמורת הרצח שולם למשיב סכום של 30,000 דולר. משנעצר המשיב נמצא על גופו סם מסוכן במשקל 11.90 גרם. עוד נטען, כי בשתי הזדמנויות הורה המשיב לאחיינו להעיד עדות שקר בבית המשפט תוך איומים עליו, הפחדתו והטרדתו.
בית המשפט המחוזי (כבוד הנשיא י' אברמוביץ), בהחלטתו מיום 20.3.00, הורה לעצור את המשיב עד תום ההליכים. משלא נסתיימו ההליכים תוך תשעה חודשים הורה בית המשפט העליון (כבוד השופט א' א' לוי), בהחלטתו מיום 21.11.00, להאריך את תקופת המעצר בתשעים ימים. משלא נסתיימו ההליכים תוך תקופת ההארכה מבקשת עתה המדינה להאריך את תקופת המעצר בשניה, בתשעים ימים נוספים.
2.בבקשתו שבכתב ובדיון לפני עמד בא כוח המדינה על טיבן ונסיבותיהן החמורות של העבירות המיוחסות למשיב והמעידות על מסוכנותו. כמו כן הצביע על החשש לשיבוש הליכי המשפט העולה מתוך האישומים בענין זה. עוד ציין כי שמיעת עדויותיהם של עדי התביעה אמורה להסתיים במועדים 26.2.01, ו7.3.01-. כמו כן יש סיכוי שגם משפטו של העד הישאם ניג'ם - האמור להעיד כעד תביעה והעדתו נמנעה בשל משפטו - יסתיים עד תום מועדים אלה.
כנגדו טען בא כוח המשיב כי המשיב עצור כבר יותר משנה, אין באפשרותו להציע חלופת מעצר, מן הטעם שמקום מגוריו הקבוע בשכם, וכך עלול הוא להישאר במעצר תקופה ממושכת ביותר.
3.חזרתי ועיינתי בבקשה ובנספחיה וכן חזרתי ועיינתי בהחלטותיהם של קודמי. מעשה העבירה העיקרי המיוחס למשיב - רצח של ילד קטן תמורת בצע כסף - הוא מזוויע ומעיד על מסוכנותו הגדולה של המשיב. לכך נוספים ניסיונותיו לשבש הליכי משפט, המעידים על כך שיש להרחיקו לא רק מן הציבור אלא גם מעדים בכוח. במצב דברים זה אין, אפוא, דרך להגן על הציבור מפני המשיב אלא על ידי כליאתו מאחורי סורג ובריח. אין צריך לומר שאם יתברר במהלך המשפט כי ראיות התביעה נתכרסמו יהיה המשיב רשאי לבקש עיון חוזר בהחלטה לעוצרו.
4.לפיכך אני מאריך את תקופת מעצרו של המשיב בתשעים ימים, החל ביום 22.2.01, או עד מתן פסק דין במשפטו בת"פ 1050/00 של בית המשפט המחוזי בנצרת, הכל לפי המוקדם.
ניתנה היום, כ"ו בשבט תשס"א
(19.2.01).
ש
ו פ ט
העתק
מתאים למקור
נוסח
זה כפוף לשינויי עריכה טרם פרסומו בקובץ
פסקי
הדין של בית המשפט העליון בישראל.
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
01012900.
M03