בש"פ 1442/02 מדינת ישראל נ. אשרף בו תייסיר שארף

לפניי בקשה להארכת מעצרו של המשיב מעבר לתשעה חודשים. המשיב הועמד לדין בבית המשפט המחוזי בנצרת ובכתב האישום יוחסו לו שני אישומים הכוללים עבירות של רצח, חטיפה לשם רצח, החזקת ונשיאת נשק, שיבוש הליכי משפט, שהייה בלתי חוקית והחזקת סם מסוכן לשימוש עצמי. בשלב מאוחר יותר תוקן כתב האישום ונוספו לו שני אישומים המייחסים למשיב עבירות של הדחה בעדות בנסיבות מחמירות, הטרדת עד, ושיבוש הליכי משפט. על פי הנטען באישום העיקרי, המשיב חטף ורצח ילד בן שמונה תמורת בצע כסף, וזאת כנקמת דם עקב סכסוך שפרץ בין שתי משפחות בעיר נצרת.

עם הגשת כתב האישום ביקשה המדינה לעצור את המשיב עד לתום ההליכים, ובא-כוח המשיב נתן הסכמתו לבקשה. ואכן ביום 20.3.00 הורה בית המשפט המחוזי בנצרת (השופט י' אברמוביץ) על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו. מאז הוארך מעצרו של המשיב חמש פעמים: בבש"פ 8376/00 על ידי כבוד השופט א' א' לוי, בבש"פ 1290/01 על ידי כבוד השופט י' טירקל, בבש"פ 3821/01 על ידי כבוד השופט י' טירקל, בבש"פ 6384/01 על ידי כבוד השופטת מ' נאור ובבש"פ 8747/01 על ידי כבוד השופט א' א' לוי.

מאז הארכת המעצר הקודמת, הסתיימו פרשת התביעה ופרשת ההגנה במשפטו של המשיב, ונקבע כי התביעה תגיש סיכומיה עד יום 30.3.02 ובא-כוח המשיב יגיש סיכומיו 60 ימים לאחר מכן.

בא-כוח המדינה טען בפניי כי מסוכנותו של המשיב עולה בבירור מן העבירות שבהן הוא מואשם, וכי אם ישוחרר קיימת סכנה להימלטותו מן הדין נוכח היותו תושב שכם. בא-כוח המשיב הדגיש את פרק הזמן הממושך שבו מצוי המשיב במעצר, והציע חלופת מעצר בדמות משפחה המתגוררת בבקה אלע'רביה שאותה הכיר המשיב בעת ששהה בבית המעצר בקישון.

נוכח חומרת העבירות שבהן מואשם המשיב, ובעיקר, חטיפה ורצח של ילד בן שמונה, מסוכנותו של המשיב ברורה מאליה. מעבר לכך, נוכח הניסיונות לשיבוש הליכי משפט המיוחסים למשיב ונוכח היותו של המשיב תושב שכם, קיים חשש ממשי ששחרורו ממעצר יוביל להימלטותו של המשיב או לניסיונות להשפיע על עדים. אף חלופת המעצר שהוצעה על ידי בא-כוחו של המשיב אינה נראית ישימה. נוכח כל אלה, שוכנעתי כי עלי להעתר לבקשת המדינה, ואני מורה על הארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים, החל מיום 17.2.02 או עד למתן פסק דין בעניינו, הכל לפי המוקדם.

בשולי הדברים אציין, כי פרק הזמן שהוענק לשני הצדדים לצורך הגשת סיכומיהם נראה על פני הדברים כארוך ורצוי היה לקצרו, אך עניין זה תלוי, כמובן, במידה רבה בנכונות הצדדים למאמץ הנדרש כדי לסיים את המשפט בתקופת הארכה המבוקשת.