ב בית המשפט העליון
רע"פ 97 / 1323
בפני: כבוד הנשיא א' ברק
המ בקש : זועבי עאוני
נגד
המשיב ה : מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט
המחוזי בתל אביב-יפו מיום 13.1.97 בתיק ע"פ
1653/96 שניתן על ידי כבוד השופט ע' זמיר
בשם
המ בקש: עו"ד שמחה ניר
בשם
המשיב ה: עו"ד משה שילה
החלטה
1.מר עאוני זועבי (להלן - המבקש) הואשם בבית משפט השלום לתעבורה בתל אביב כי ב- 11.12.95 נהג ברכבו ללא ציות לרמזור "אדום", בניגוד לתקנות התעבורה, תש"ל - 1970. הוא הורשע, בהעדרו, (ע"י כבוד השופט י' ויטסון), ונגזר עליו קנס בסך 500 ש"ח, פסילת רשיון נהיגה למשך שלושה חודשים בפועל ופסילה נוספת לחודשיים על תנאי למשך שנתיים. ערעורו לבית המשפט המחוזי בתל אביב (השופט ע' זמיר) נתקבל (ע"פ 1653/96). נפסק, כי לאור הספק הרב אם המבקש, כנאשם, קיבל לידיו כתב אישום כדין, יש לראות ההליך בבית המשפט קמא כבטל. התיק הוחזר לדיון מחדש בבית המשפט קמא.
2.טענת המבקש בבקשת רשות ערעור זו היא כי לאור הלכת בארי (ע"פ 1556/90, פ"ד מה(1) 705), מקום בו המדובר בעבירת קנס וארעה "תקלה" בהליך הראשוני (כאן ספק לגבי הזמנת הנאשם), יש לזכות הנאשם. לטענתו, זו הדרך למניעת הישנות תקלות דומות בעתיד.
3.דין בקשת רשות ערעור זו להדחות. כידוע, בית משפט זה אינו נותן רשות ערעור כדבר שבשגרה אלא משקל מכריע מוענק לשאלה "אם יש חשיבות משפטית או ציבורית לכך שדווקא מקרה זה יזכה לבירור שיפוטי נוסף". (בר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ. מצת אור (הדר חיפה) בע"מ
פ"ד לו(3) 126,123). בסוגיה המשפטית שבפנינו, השמיע בית משפט זה עמדתו בפרשת בארי. עובדות מקרה זה נבדלות ממקרה בארי (בזמן שחלף מאז ביצוע העבירה, בפגמים שנפלו בהליך, בסוג העבירה). לכל היותר, מעוררת בקשה זו דיון באופן יישומה של הלכת בארי. אין היא מצדיקה מתן רשות ערעור. הבקשה נדחית.
ניתנה היום כח' באדר ב' התשנ"ז (6.4.97)
ה
נ ש י א
העתק
מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
97013230.
A02
/דז