בש"פ 1375-24 בש"פ 1375-24

1.לפניי בקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, להעברת הדיון בת"פ 28887-11-22 מבית משפט השלום בקריית שמונה לבית משפט השלום בירושלים.

2.המבקש טוען כי הוא מתגורר בירושלים וכי יקשה עליו להגיע לבית משפט השלום בקריית שמונה בשל אי יכולתו לעזוב במהלך שעות היום את העמותה אותה הוא מנהל. עוד טוען המבקש כי אין בכוונתו לנהל הוכחות, שכן בכוונתו לבקש מהמשיבה הסדר מותנה.

3.המשיבה הודיעה כי היא מתנגדת לבקשה. לטענתה, למבקש כבר הוצע להגיע להסדר מותנה, אך הוא סירב להצעה זו וביקש להעביר את התיק לבירור בבית המשפט. עוד נטען כי המבקש לא הודיע כי בכוונתו להודות בעובדות כתב האישום, ועל כן, קיימת אפשרות שיתקיימו דיוני הוכחות בתיק. משכך, נטען כי בהיעדר נסיבות אישיות חריגות במיוחד, אין מקום לחרוג מהכלל לפיו לא יועבר מקום דיון כאשר יש צורך בזימון עדי תביעה.

4.דין הבקשה להידחות.

על פי הכלל, כאשר נאשם מבקש את העברת הדיון בהליך נגדו, אך אין הוא מודה בעובדות כתב האישום, תהא הנטייה שלא להיעתר לבקשתו. הטעם לכך נעוץ בצורך בשמיעת ראיות, לרבות הגעת עדי תביעה, בהם גורמי אכיפה, לבית המשפט אליו הועבר הדיון. לפיכך, העברת הדיון במקום בו כופר הנאשם בעובדות כתב האישום תיעשה רק במקרים חריגים ויוצאי דופן (בש"פ 507/18 מילר נ' מדינת ישראל (5.3.2018); בש"פ 680/24 חמוד נ' מדינת ישראל (28.1.2024)). עניינו של המבקש לא בא בגדרם של מקרים חריגים אלה.

6.בנסיבות ענייננו, המבקש לא הצהיר כי בכוונתו להודות בעובדות כתב האישום שהוגש נגדו. על כן, חרף אי הנוחות הכרוכה בניהול ההליך בבית משפט השלום בקריית שמונה, לא מצאתי טעם להעדיף את נוחותו של המבקש על פני נוחותם של עדי התביעה הפוטנציאליים, באופן המצדיק סטייה מכללי הסמכות המקומית הרגילים.