בש"פ 1395/05 מדינת ישראל נ. אלכסנדר פלדמן

בפניי בקשה להארכת מעצרם של המשיבים בתשעים ימים החל מיום 16.2.05 או עד למתן פסק דין בתפ"ח 1029/04, 1035/04 (מאוחדים) בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו. יצוין כי המשיבים 2 ו-4 הסכימו לבקשת ההארכה ועל כן הוריתי על הארכת מעצרם כאמור. נבחן, איפוא, את עניינם של המשיבים 1 ו-3 בלבד.

בכתב האישום המתוקן שהוגש כנגד המשיבים נטען כי המשיב 1 ניהל מספר מקומות בהם הועסקו נשים בזנות. על פי כתב האישום רכש המשיב 1 שתי נשים שהגיעו לארץ (להלן: המתלוננות) והעסיק אותן במקומות שבניהולו. בכתב האישום נטען כי המתלוננת הראשונה הוברחה לישראל דרך הגבול עם מצרים ונמכרה למשיב 1 על ידי המשיב 3. בכתב האישום מתואר שב"מעמד העסקה" נדרשה המתלוננת להתפשט אל מול עיניהם של קונים פוטנציאלים, ביניהם המשיב 1, והמשיב 1 אף מישש את חזה של המתלוננת. לאחר שהשלימו ביניהם המשיבים 1 ו-3 את ה"עסקה" הביא המשיב 1 את המתלוננת לדירה ושם דרש ממנה לקיים עימו יחסי מין כדי "לדעת למה היא מסוגלת במיטה". משסרבה המתלוננת, נעל אותה המשיב 1 בדירה והחזיק אותה כלואה במשך כשבועיים, כשמדי פעם הוא מגיע לדירה ודורש מהמתלוננת לקיים עימו יחסי מין. לאחר כשבועיים, ובעקבות איומים שהשמיע כלפיה המשיב 3, החלה המתלוננת לעבוד בזנות במקום שהיה בבעלות המשיבים 1 ו-3. עוד עולה מכתב האישום כי את המתלוננת השניה רכש המשיב 1 מנאשם אחר באותה פרשה וגם אותה העסיק המשיב 1 במקום בבעלותו. באישום נוסף שצורף לכתב האישום הנ"ל הואשם המשיב 3 בכך שמכר אשה נוספת לצורך עבודה בזנות.

עם הגשת כתב האישום הגישה המדינה גם בקשה למעצר המשיבים עד לתום ההליכים. המשיב 3 הסכים למעצר ובית המשפט הורה על מעצרו. המשיב 1 התנגד לבקשה ולאחר שקיים בית המשפט דיון בבקשה מצא בית המשפט כי מתקיימות בעניינו ראיות לכאורה, מתקיימת עילת מעצר וכי לנוכח חלקו הלכאורי של המשיב 1 בשרשרת הסחר, אין ניתן לשחררו לחלופת מעצר. משנסתיימו תשעה חודשים בהם היו נתונים המשיבים במעצר ביקשה המדינה את הארכת מעצרם ובקשתה נתקבלה (בש"פ 10344/04). עתה מבקשת המדינה כי מעצרם של המשיבים יוארך בתשעים ימים נוספים.

בבקשתה וכן בדיון בפניי טענה באת-כוח המדינה כי בתקופת ההארכה האחרונה הסתיימה עדותן של המתלוננות וכל שנותר עתה הוא עדותם של השוטרים. באת-כוח המדינה ציינה כי קבועים עתה שני מועדי הוכחות נוספים בחודש אפריל וכי קיים סיכוי רב שבמועדים אלו תסתיים פרשת התביעה. באת-כוח המדינה הסבירה כי שמיעת התיק לא התקדמה הרבה בתקופת ההארכה האחרונה, שכן אחת משופטות ההרכב נעדרה משך תקופה של 3 חודשים; אך שמיעת התיק תתחדש, כאמור, באפריל. מנגד, טענו באי-כוח המשיבים כי אין לקבל את בקשת המדינה. בא-כוח המשיב 1 טען כי מרשו קשור רק לחלק קטן מהאישומים שפורטו בכתב האישום וכי עדותן של שתי המתלוננות הרלוונטיות נסתיימה זה מכבר. בנסיבות אלו, טען, אין מקום להארכת מעצר נוספת וניתן לשחרר את מרשו לחלופת מעצר בתנאים מגבילים. בא-כוח המשיב 3 טען, כי המשפט ייארך עוד זמן רב וכי לנוכח העובדה שהעיכוב בשמיעת המשפט אינו ב"אשמת" הסניגורים אין מקום להאריך את המעצר.

לאחר שעיינתי בבקשה ושמעתי את טענות הצדדים הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל. אכן, בניגוד לתשעת החודשים הראשונים בהם התקדם המשפט בקצב משביע רצון באופן יחסי, נעצרה ההתקדמות בתקופת ההארכה האחרונה. ואכן, נראה כי האטה זו בקצב שמיעת המשפט לא נגרמה בשל הצדדים אלא מטעמי בית המשפט. יחד עם זאת, המסוכנות הנשקפת מן המשיבים, לנוכח העבירות בהן הם מואשמים, לא פגה גם עתה ועל כן בשל אינטרס הציבור בהפסקת עסקי הסחר בנשים ושרשרת מכירתן, אין ניתן לשחררם לחלופת מעצר. בהחלטה הקודמת שניתנה בעניינם של המשיבים ציין בית משפט זה כי "פעולת הסחר היא לכשעצמה חמורה ובענייננו קיימת חומרה יתרה העולה מן האופן בו התייחסו המשיבים לנשים אותן קנו ומכרו והעבירות שלכאורה ביצעו כלפיהן תוך פגיעה בגופן ובכבודן". מן המעשים החמורים המיוחסים למשיבים משתקפת, איפוא, מסוכנותם וחרף התמשכות ההליכים אין מנוס מהארכת מעצרם פעם נוספת. בשולי הדברים יצוין כי כנגד המשיב 3 תלוי ועומד תיק נוסף הנדון בבית המשפט המחוזי בירושלים והאישומים המועלים בו כנגד המשיב 3 דומים לאישומים בענייננו. גם בתיק הנוסף נעצר המשיב 3 עד לתום ההליכים ומעצר זה הוארך לאחרונה בתשעים ימים נוספים, החל מיום 26.1.05.

אשר על כן, הבקשה מתקבלת ואני מורה בזאת על הארכת מעצרם של המשיבים 1 ו- 3 בתשעים ימים נוספים החל מיום 16.2.05 או עד למתן פסק דין בתפ"ח 1029/04, 1035/04 (מאוחדים) בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו.