בש"פ 10344/04 מדינת ישראל נ. אלכסנדר פלדמן

בפניי בקשה להארכת מעצרם של המשיבים ב-90 ימים לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996.

כנגד המשיבים הוגשו ב-4.2.04 וב-19.2.04 כתבי אישום שהדיון בהם אוחד ובהם הם הואשמו בעבירות של סחר בבני אדם והבאת אדם לידי עיסוק בזנות. בנוסף הואשם המשיב 1 בסרסרות למעשה זנות, מעשה מגונה וכליאת שווא; המשיב 2 הואשם במעשה מגונה והמשיב 3 הואשם גם הוא בסרסרות למעשה זנות וכן בעבירה של סחיטה באיומים ותקיפה. על פי הנטען בכתב האישום, עסקו המשיבים בקניה ומכירה של נשים שהוברחו לארץ באופן בלתי חוקי לשם העסקתן בזנות. כאמור, המשיבים 1 ו-2 הואשמו גם בכך שביצעו מעשה מגונה בנשים הנ"ל בעת שהיו "בבעלותם". לאחר מכן תוקן כתב האישום כך שהוספו לו נאשמים נוספים.

עם הגשת כתב האישום הוגשה גם בקשה למעצרם של המשיבים עד לתום ההליכים. המשיבים 2,3 הסכימו למעצרם ובית המשפט הורה על מעצרם עד לתום ההליכים. לאחר קיום דיון בבקשה הורה בית המשפט גם על מעצרו של המשיב 1 עד לתום ההליכים. באשר למשיב 1 מצא בית המשפט כי מתקיימות ראיות לכאורה התומכות באישומים נגדו וכי לנוכח אופיין של העבירות מתקיימת גם עילת מעצר שכן חזקה על מי שמבצע עבירות מסוג זה שהוא מסוכן לציבור. באשר לאפשרות השימוש בחלופת מעצר סבר בית המשפט כי, לנוכח התנהגותו האלימה של המשיב כלפי המתלוננות ולנוכח חלקו של המשיב בשרשרת הסחר, אין ניתן לשחררו לחלופת מעצר.

עתה מונחת בפניי בקשה להארכת מעצרם של שלושת המשיבים ב-90 ימים. מהבקשה עולה כי המשפט התקדם עד כה בקצב סביר וכי ב-8 ישיבות ההוכחות שנתקיימו עד עתה העידו 4 מתוך 5 מהמתלוננות. באשר להתקדמות המשפט יצוין כי בבקשה נכתב שבדיון האחרון שנערך בפני בית המשפט ביום 16.11.04 הוחלט שלא לקבוע מועדי הוכחות נוספים בשלב זה אלא להמתין עד שהתביעה והסניגורים יבואו ביניהם בדברים. נראה כי הסיכוי להדברות ביחס לתיק עצמו קלוש ומן הראוי היה לקבוע מועדים להמשך שמיעה על מנת שלא לעכב את שמיעת התיק. מכל מקום, המדינה חזרה בבקשתה גם על טענותיה בדבר המסוכנות הרבה הנשקפת מן המשיבים, לנוכח העבירות בהן הם הואשמו, וטענה כי יש להאריך את מעצרם. בשולי הדברים אוסיף כי בדיון בפניי ציין בא כוח המדינה כי המשיבים 2,3 עצורים עד לסוף חודש ינואר, בתיק אחר המתנהל נגדם, בעבירות דומות. מנגד, טענו סניגוריהם של המשיבים כי אין מקום להארכת המעצר. סניגורו של המשיב 1 ציין כי מרשו הינו אדם כבן 41 ללא עבר פלילי וכן טען כי העדויות שנשמעו עד כה יצרו כרסום ניכר בראיות. סניגורו של המשיב 2 טען כי ריבוי הנאשמים בתיק זה והעובדה כי אוחדו בתיק זה מספר פרשות גורמת לפגיעה במרשו אשר בירור עניינו מתעכב לשווא. לטענתו, העדויות של המתלוננות כנגד מרשו נשמעו כבר ומאז חודש יולי משוחרר מרשו מהתייצבות לדיונים. גם סניגורו של המשיב 3 העלה טענה דומה שכן, לטענתו, גם העדים בעניינו של מרשו סיימו כבר את עדותם. סניגורו של המשיב 3 ציין גם כי למרשו אין עבר פלילי וכי המתלוננות העידו שהוא לא היה קשור לסחר שנעשה בהן.

לאחר שעיינתי בבקשה ושמעתי את טיעוני הצדדים בדיון בפניי הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל. המעשים המיוחסים למשיבים הם מעשים חמורים ביותר. פעולת הסחר היא לכשעצמה חמורה ובענייננו קיימת חומרה יתרה העולה מן האופן בו התייחסו המשיבים לנשים אותן קנו ומכרו והעבירות שלכאורה ביצעו כלפיהן תוך פגיעה בגופן ובכבודן. המעשים המיוחסים למשיבים משקפים את המסוכנות הרבה שמתקיימת בהם. בית משפט זה כבר עמד בעבר על המסוכנות הרבה העולה מביצוע עבירות מן הסוג בו הואשמו המשיבים ועל תכלית המעצר של אלו הפועלים בתחום הסחר בבני אדם (ראו: בש"פ 1524/04 מדינת ישראל נ' אקרמן (לא פורסם), פיסקה 4). בית המשפט ציין כי בדרך כלל, לא ניתן יהיה להסתפק בחלופת מעצר שכן את הסחר ניתן לבצע גם מתוך הבית ועל כן, על מנת להבטיח את הפסקת הפעילות העבריינית ושרשרת הסחר, יש להטיל מעצר מאחורי סורג ובריח (ענין אקרמן , שם). זהו גם המקרה בענייננו. בכתב האישום מיוחסת למשיבים פעילות עניפה בתחום הסחר בנשים ועל כן אין לשחררם בשלב זה של ההליכים. יצוין כי באשר לטענה בדבר הכרסום שחל בראיות כנגד המשיבים 2,3 לא הצביעו המשיבים על טענה של ממש ומכל מקום, ההליך שבפניי ממילא אינו ההליך המתאים לבירור טענות מסוג זה.

אשר על כן, הבקשה מתקבלת ואני מורה בזאת על הארכת מעצרם של המשיבים ב-90 ימים נוספים החל מיום 19.11.04 או עד למתן פסק הדין בתפ"ח (מאוחדים) 1029/04 ו- 1035/04 בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, לפי המוקדם.