בש"פ 1400/04 מדינת ישראל נ. מהראן מוחסן

בפני בקשה (ראשונה) לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו- 1996, (להלן: חוק המעצרים), להארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים נוספים או עד למתן פסק דין בעניינו – לפי המוקדם.

ביום 26.05.03 הוגש לבית המשפט המחוזי בחיפה כתב אישום כנגד המשיב המייחס לו עבירת רצח לפי סעיף 300(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז- 1977.

על פי עובדות כתב האישום, ביום 28.04.03 בשעה 20:00 או בסמוך לכך, הגיע נביל דיאב (להלן: המנוח), ברכבו אל סמוך לביתו של המשיב בטמרה באותה עת שהו בסמוך לבית, המשיב ואחרים. בין המשיב לבין המנוח היו חילופי דברים, שבעקבותם נסעו המשיב, כשהוא מצוייד בסכין, המנוח ואדם אחר ברכב, אל מקום בלתי מיושב הסמוך לעיר טמרה. לכשהגיעו למקום, ירדו השלושה מן הרכב ואז התפתחה קטטה בין המנוח למשיב, במהלכה שלף המשיב את הסכין, פתח אותה והחל דוקר את המנוח בלחי שמאל, בסנטר, באפרכסת השמאלית, בצוואר, בבית החזה, בבטן וביד. לאחר הדקירות נמלט המשיב מן המקום. המנוח פונה למרפאה בטמרה, שם נפטר כתוצאה מדקירה קטלנית שדקר המשיב את המנוח אשר חדרה לליבו.

בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט י' כהן) קיבל את הבקשה. על ההחלטה הנ"ל לא הוגש ערר לבית משפט זה.

באת-כוח המדינה ביקשה להיעתר לבקשה ולהורות על הארכת מעצרו של המשיב. לטענתה, לא ניתן לשקול חלופת מעצר במקרה דנן עקב המסוכנות הנשקפת מן המשיב לאור אופי המעשים המיוחסים לו בכתב האישום.

בא-כוח המשיב התנגד לבקשה. לטענתו, שמיעת ההוכחות בתיק לא תסתיים בהארכת המעצר המבוקשת, ובמצב דברים זה יש מקום להורות על שחרורו של המשיב לחלופת מעצר.

השיקולים העיקריים שיש לשקול אותם בעניין הארכת מעצר של נאשם מעבר לתשעת החודשים בהם הוא נתון במעצר ומשפטו לא נסתיים בהכרעת הדין, הם מחד גיסא קצב התקדמות שמיעת הראיות בתיק, ומאידך גיסא אופיה של העבירה ומידת המסוכנות הנשקפת מן הנאשם (ראו בש"פ 1693/03 מדינת ישראל נ' עינאד אבו

עסא , תק-על 2003(1), 1969).

ביום 8.06.03 התקיימה הקראה והמשיב כפר בעובדות המיוחסות לו בכתב האישום, בית המשפט המחוזי קבע את התיק לשמיעת הראיות לימים 23.12.03, 25.12.03 ו-30.12.03, ישיבת שמיעת ההוכחות שאמורה הייתה להתקיים ביום 23.12.03 בוטלה על ידי בית המשפט, מאחר ובא-כוח המשיב הודיע כי הוא חולה. בישיבות שהתקיימו בימים 25.12.03 ו- 30.12.03 העידו שלושה עדי תביעה ובהם גם העד המרכזי בתיק. בית המשפט קבע את התיק להמשך שמיעת ההוכחות לימים 10.02.04, 24.02.04 ו- 20.05.04. כל עדי התביעה שנותרו בתיק מוזמנים לשתי הישיבות הראשונות.

כאמור, משפטו של המשיב טרם הגיע לסיומו. יחד עם זאת, לאור טיבה של העבירה המיוחסת למשיב בכתב האישום, מסוכנותו לציבור הינה גבוהה, ולאור העובדה כי מדובר בהארכת מעצר ראשונה, לא נותר לי אלא לקבוע כי במערך האיזונים בין מסוכנותו לציבור לבין זכותו למשפט מהיר, הכף מטה לעבר האינטרס הציבורי המתבטא בניטרול מסוכנותו של המשיב באמצעות המשך מעצרו. בנסיבות אלה אין מנוס מלהשתמש בסמכות הנתונה לבית משפט זה על-פי סעיף 62 לחוק המעצרים ולהורות על הארכת מעצרו של המשיב.

המדינה תגיש בהקדם האפשרי לבית המשפט המחוזי בחיפה בקשה להוספת מועדים לשמיעת הראיות בתיק על-מנת לקדמו באופן משמעותי בתקופת הארכת המעצר המוארכת בזאת.

אי לכך, אני מאריך את מעצרו של המשיב בתשעים ימים נוספים, החל מיום 26.02.04 או עד למתן פסק-דין בעניינו בת.פ. 222/03 בבית המשפט המחוזי בחיפה, לפי המוקדם מבין המועדים.