בש"פ 1420/10 מדינת ישראל נ. בן ציון מילר

רקע

א.

בקשה להארכה שניה של מעצר המשיב

לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), תשנ"ו-1996, בתשעים יום החל מיום 2.3.10 או עד מתן פסק הדין בתיק פ' 4038/09 בבית המשפט המחוזי בתל אביב, לפי המוקדם .

ב.

כנגד המשיב, יליד 1977, הוגש ביום 2.3.09 כתב אישום המיחס לו עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע ויצוא ויבוא סם מסוכן. על פי הנטען, קשר המשיב, תושב ישראל, קשר עם אחרים ליצא סמים מסוכנים מסוג MDMA מהולנד ליפן. במסגרת הקשר, פעלו הקושרים בישראל לגיוס אנשים שיעבירו את הסם בין המדינות. המשיב גייס כנטען שלושה אנשים, ביניהם גם קטין, שילם להם סכום התחלתי ורכש בעבורם כרטיסי טיסה. בהוראתו, טסו הבלדרים מישראל להולנד, ומשם, עם מזוודות ובהן כ- 25 ק"ג כדורי סם, טסו ליפן - שם נעצרו.

ג.

עם הגשת כתב האישום התבקש מעצר המשיב עד תום ההליכים. בא כוח המשיב הסכים לקיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר, ובית המשפט הורה על הזמנת תסקיר והכנת חוות דעת פסיכיאטרית. בסופו של הדיון מיום 7.4.09 הסכים בא כוח המשיב למעצרו עד תום ההליכים. שירות המבחן העריך כי נשקפת מסוכנות מן המשיב, וכי אין חלופת מעצר שיהיה בה כדי לאיין את מסוכנותו. חוות הדעת הפסיכיאטרית קבעה כי הוא כשיר לעמוד לדין. בהחלטת השופט ג'ובראן מיום 3.12.09 הוארך מעצרו של המשיב בתשעים יום (בש"פ 9155/09). ביום 2.2.10 הגיש בא כוח המשיב בקשה לעיון חוזר בהחלטה על מעצרו עד תום ההליכים, נוכח הימשכותם; זאת -בהתחשב בהצהרת המדינה כי לא תוכל להעיד את הבלדרים המוחזקים ביפן בעתיד הקרוב, וכי אין ביכולתה להשיג חומר חקירה חסר מיפן.

הבקשה והדיון

ד.

במסגרת בקשתה הנוכחית, פירטה המדינה את השתלשלות העניינים בתיק העיקרי. נמסר, כי התקיימו שלוש ישיבות לשמיעת ראיות. כן נמסר, כי המבקשת ביקשה לבטל את מועדי ההוכחות שנקבעו לעדים מיפן, עקב קשיים פרוצדורליים בהבאתם, ובמקום ביקשה לצרף עד תביעה נוסף, לשוב ולהעיד את אחד העדים, ולהעיד רק את אחד הבלדרים, שמשפטו ביפן כבר הסתיים והוא צפוי לעבור לריצוי עונשו בישראל בתוך (ככתוב בבקשה) כחודשיים. מועד הוכחות נוסף היה קבוע ליום 24.2.10. בבקשה נטען, כי מן המשיב עולה מסוכנות רבה, שכן נראה כי הוא מעורב ממשית בעולם הסמים הבינלאומי, עמד בראש חוליית יצוא סמים ולקח חלק פעיל בגיוס הבלדרים, הפעלתם, תכנון מבצע היצוא וביצועו. כן הודגשו כמות הסם הגדולה שנתפסה ומורכבותו של המבצע. צוינה התרשמות שירות המבחן כי אין חלופת מעצר מתאימה, ונאמר כי קיים חשש הימלטות מאימת הדין. נמסר, כי המבקשת עושה מאמצים ניכרים כדי לזרז את הבאת העד מיפן (הבלדר). לבסוף, הפנתה המבקשת לאמור בהחלטת השופט ג'ובראן מיום 3.12.09 לעניין חומרת העבירה ונסיבות התקדמותו של המשפט העיקרי.

ה.

בדיון ציינה עו"ד מגד למדינה, כי נעשים מאמצים נמרצים בתיק, בין השאר להבאת הבלדר שמשפטו נסתיים, והוא צפוי עתה להגיע ארצה בראשית מארס לריצוי עונשו, לאחר אישור של שלטונות יפן, והתביעה פנתה לבית המשפט המחוזי לקביעת מועד לשמיעתו. אשר לבלדרים האחרים, משפטו של האחד אמור להסתיים במארס, אך אין צפי למועד הגעתו, ולגבי הבלדר השני אין לפי שעה צפי. הדברים תלויים – כך נאמר – בעדותו של הבלדר שתישמע כאן, אף שיש קושי לגבי שני האחרים; ישנה גם שאלה באשר לאנשי חוק יפניים, האם יהא צורך להעידם. נאמר עוד כי חומר החקירה שבידי התביעה נמסר להגנה והדבר אושר בבית המשפט קמא בהליך בעניין זה, וחומר אחר מרביתו מצויה ביפן, ומה שנמסר לתביעה הועבר לתרגום ויועבר להגנה.

ו.

למשיב טען עו"ד חיימוביץ, שבדיון בבקשה לעיון חוזר בבית המשפט המחוזי (החלטה מ- 25.2.10) נאמר, כי על הטיעונים להישמע בבקשה הנוכחית. על כן מסר בדיון את עותק בקשתו לעיון חוזר, המתמקדת באותן טענות העולות בנידון דידן, קרי, בהימשכות ההליך. ההתפתחות היחידה, כנטען, בשלושת החודשים האחרונים היא הצפי להעברתו של הבלדר שהוא קטין, אך הוא אינו מסבך באופן קונקרטי את המשיב, והמדינה אינה חולקת על כך שהבלדרים הם הראיות המרכזיות. נאמר, שברי כבר עתה כי יהא צורך בהארכות נוספות, ואין מקום איפוא להמשך המעצר. הוסף, כי בית המשפט הדן בתיק העיקרי ציין שאינו מתכוון לשמוע עדים רק כדי שייראה שהמשפט "רץ", בעוד העדים העיקריים אינם מגיעים. נאמר כי הבלדר שעתיד להגיע אינו בעל ההודעה המפלילה ביותר; אכן, חלה חזקת מסוכנות – אך כרגע אין ראיות לכאורה, וגם לעניין המסוכנות יש משמעות לחלוף הזמן. עוד נאמר, כי ישנו גם שינוי נסיבות – המשיב מקבל תרופות מתאימות, ובידו להציע שתי חלופות שלא נבחנו.

הכרעה

ז.

ברי כי המדובר בעבירות לכאורה מדרגת חומרה גבוהה מאוד, ועילות המעצר מתקיימות, ועל כך אין צורך להכביר מלים. ועם זאת ברי גם, כי פרשת הראיות, נוכח הסיטואציה הקשורה בבלדרים, מתקדמת לאיטה, וכרגע מציינת המדינה בהגינותה כי יובא לעדות אחד משלושת הבלדרים - שלגביו טוענת ההגנה כי חשיבותו פחותה משל האחרים - אך לגבי שני הבלדרים האחרים אין צפי. בהליכים לפי סעיף 62 לחוק המעצרים תפקיד בית משפט זה הוא בקרת ההליך, ועל כן ראויה בנסיבות בקרה נמשכת תוך תקופה קצרה יחסית.

ח.

בנסיבות החלטתי להאריך את המעצר ב- 30 יום

מיום 2.3.10. הצדדים יפנו תשומת לב המותב הדן בתיק העיקרי לכך, שאם אכן יגיע בימים הקרובים הבלדר הקטין בו מדובר, ראוי להעידו במהלך תקופה זו. כן יוזמן תסקיר עדכני משירות המבחן שיוגש לבית המשפט קמא בתוך אותה תקופה, לשם דיון בהמשך המעצר, בלא שאטע כל מסמרות. פשיטא כי הדברים בנושא המעצר תלויים במידה רבה בהתפתחויות בהליך העיקרי.