בש"פ 1429/06 מדינת ישראל נ. אלכסיי איסחרוב

זוהי בקשה להארכה של מעצר המשיב על פי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו – 1996 (להלן חוק המעצרים ).

1.המשיב עומד לדין בבית המשפט המחוזי בתל-אביב והוא מואשם בעבירות של רצח, הדחה בחקירה, שידול להשמדת ראיה וכן בעבירות אלימות נוספות. על פי הנטען בכתב האישום הגיע המשיב יחד עם חברים נוספים למועדון "אמנזיה" בראשון לציון לאחר שהוזעק לשם על ידי חבריו שהסתבכו בקטטה עם קבוצה אחרת באותו מועדון. בעת שהמשיב וחבריו הגיעו למקום כבר שככה הקטטה בין שתי הקבוצות, אך הוא וחבריו ליבו אותה מחדש ובשלב מסוים ניגש המשיב אל אחד מבני הקבוצה השנייה, פואד שמו (להלן: המנוח ) ודקר אותו ארבע דקירות בבית החזה בבטן ובזרוע שמאל. כמו כן דקר המשיב אדם נוסף מאותה קבוצה בבטן ובאזור הירכיים. לאחר מעשי הדקירה המשיכו המשיב וחבריו לתקוף את הנערים מן הקבוצה השנייה ובסופו של דבר נמלטו מן המקום ברכבו של המשיב. בהיותם ברכב איים המשיב על הנוכחים ודרש מהם למסור במשטרה גרסה שקרית, לפיה הגיע הוא למקום בלוויית בת זוגו ותינוקם ולא ירד כלל מן הרכב. כמו כן, איים המשיב על הנוכחים כי אם לא יפעלו לפי הוראותיו אלה יפגע בהם בעצמו או באמצעות אחרים. משהגיעו המשיב וחבריו לדירת אחד מבני החבורה, מסר המשיב את הסכין המגואלת בדם לאחד מהם וביקש ממנו לשוטפה ומשזה לא ביצע את המשימה נתבקש אחד האחרים להעלים את הסכין וזה שבר אותה לחתיכות אותן השליך לפחים שונים. פואד הובהל לבית החולים שם נפטר מפצעיו ואילו זורב שנפצע אף הוא מדקירות המשיב נזקק לאשפוז ולתפירת הפצעים.

2.לבקשת המבקשת נעצר המשיב עד תום ההליכים נגדו וביום 2.6.2005 התקיימה הקראה פורמאלית בעניינו, אשר בעקבותיה ביקש הסנגור דחייה לצורך לימוד החומר. בסופו של דבר ניתנה ביום 14.7.2005 תשובה מלאה לכתב האישום ובהמשך נקבעו ארבע ישיבות לשמיעת ההוכחות. דא-עקא, ישיבות אלה נועדו לחודשים מאי ויוני 2006, דהיינו כשנה לאחר קיום ההקראה. בקשה מטעם המבקשת להקדים את שמיעת ההוכחות ולהוסיף מועדים לאלה שנקבעו, נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי, אשר ציין בהחלטתו כי יומנו של המותב שבפניו נקבעה שמיעת התיק אינו מאפשר הקדמה של הדיון או תוספת מועדים.

3.בהתחשב בכל האמור לעיל ומשנקפו תשעה חודשים מיום מעצרו של המשיב ומשפטו לא נסתיים הוגשה בקשת הארכה שבפניי. בבקשתה מציינת המבקשת כי מסוכנותו הגבוהה של המשיב לביטחון הציבור ולשלומו וכן פעולותיו הנחושות לשיבוש ההליכים, מצדיקים את המשך מעצרו על אף העובדה שמשפטו טרם החל ועל אף לוח הזמנים הבעייתי שנקבע לשמיעת המשפט.

המשיב, מצידו, טוען כי הסיבה היחידה להתמשכות ההליכים נעוצה בעומס המוטל על בית המשפט המחוזי בתל אביב וכי אין בכך כדי לשמש הצדקה להמשך המעצר. המשיב מוסיף ומדגיש כי בנסיבות שנוצרו ונוכח העובדה כי להוציא מועד אחד, כל המועדים שנקבעו לשמיעת ההוכחות אינם נכללים בתוך תקופת ההארכה, סיום המשפט אינו נראה באופק ואין מקום להארכת המעצר המבוקשת.

4.הדיון הראשון בבקשת ההארכה התקיים בפניי ביום 21.2.2006 ובאותו מועד, מתוך שהצדדים שניהם היו מודעים לקושי המתעורר במקרה זה לעניין הארכת המעצר, הוסכם ביניהם לעשות מאמץ על מנת לייעל ולקצר ככל הניתן את פרק הזמן שיידרש לצורך שמיעת ההליך העיקרי. בדיון ההמשך שהתקיים היום דיווחו הצדדים כי אכן הגיעו להסכמות שונות (כמפורט במכתבו של הסנגור המלומד עורך דין משה סוחמי מיום 5.3.2006), שיש בהן כדי "לחסוך" את שמיעתם של כעשרה עדים. יחד עם זאת, עומד המשיב על טענותיו כי המשפט צפוי להימשך הרבה מעבר לתקופת ההארכה המבוקשת, ועל כן מן הראוי להורות על שחרורו.

5.אכן, לוח הזמנים שנקבע לשמיעת הראיות בתיק זה הינו בעייתי ביותר ולפיו לא תחל שמיעת הראיות אלא בחלוף כשנים-עשר חודשים מיום שהוגש כתב האישום והמשיב נעצר. בפרשה אחרת שבה התעוררה בעיה דומה ציינתי כי העובדה שהמשפט טרם החל בחלוף תשעה חודשי מעצר נושאת משקל נכבד במסגרת השיקולים שעל בית משפט זה לשקול בדונו בבקשת ההארכה על פי סעיף 62 לחוק המעצרים, אם כי שיקול זה אין בכוחו להאפיל על כל יתר השיקולים ועל בית המשפט לבחון אותם במכלול (ראו: בש"פ 8639/05 מדינת ישראל נ' אלמרבוע ובש"פ 8765/05 מדינת ישראל נ' מוגרבי ) . במקרה שלפנינו נשקפת מן המשיב מסוכנות רבה לביטחון הציבור. המשיב התעבר לכאורה על סכסוך לא לו והגיע אל זירת הקטטה כשש אלי קרב, כשהוא מצויד בסכין ולא היסס לעשות בה שימוש חוזר ונשנה עד שנקטלו חייו של אחד ונגרמה פציעה ממשית לאחר. לכך יש להוסיף את ההתנהגות המיוחסת למשיב לאחר מעשה, כאשר ביקש לכאורה לכפות על המעורבים האחרים גרסה שקרית של האירועים על מנת למלט את עצמו מאחריות ולא נחה דעתו עד שהביא לכאורה לכך שגרם בשידוליו להשמדת הסכין שהייתה ראייה חשובה להוכחת אשמתו. מסוכנותו המובהקת של המשיב וההתנהגות המיוחסת לו לאחר מעשה כמי שפעל לשיבוש מהלכי משפט, מצדיקים את המשך מעצרו בשל הצורך להגן על הציבור ולשמור על ביטחונו. שיקולים אלה גוברים בשלב זה במערך האיזונים הצריכים לעניין, וזאת למרות לוח הזמנים הבעייתי ביותר שנקבע לשמיעת ההוכחות. יחד עם זאת, יש לצפות כי בקובעו את לוח הזמנים להמשך המשפט יביא המותב השומע את התיק בחשבון את פרק הזמן הארוך אשר בו שוהה המשיב במעצר טרם שהחל משפטו ויחיש מאוד את המשך הדיון. לצורך כך נראה לי כי מן הראוי שהמבקשת תשוב ותפנה אל המותב ללא דיחוי ובמידת הצורך אף אל סגנית הנשיא, לצורך קביעת מועדים נוספים להמשך שמיעת ההוכחות.

מן הטעמים שפורטו, אני מורה, אפוא, על הארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים נוספים החל מיום 19.2.2006 או עד למתן פסק דין בתפ"ח 1079/05 בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, לפי המוקדם.