בש"פ 1434/22 ניב בלגלזל נ. מדינת ישראל

לפניי ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט ניצן סילמן ) במסגרתה דחה את בקשתו של העורר ליציאה לעבודה, אך אישר פתיחת חלונות בהיקף של 3

שעות כל יום באיזוק אלקטרוני לצורכי "התאווררות" .

לאחר ששמעתי את באי-כוח הצדדים , הגעתי למסקנה כי יש מקום לקבל את הערר . מעצר בפיקוח אלקטרוני צריך שיהיה למשך כל שעות היום והלילה למעט חלונות הניתנים למטרות מוגדרות הקבועות בסעיף 2ד.(1)(ג)(2) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו – 1996. במקרה הרגיל קביעת "חלונות התאווררות" איננה באה בגדר המטרות הללו (ראו החלטתה של השופטת יעל וילנר בבש"פ 8631/21 מדינת ישראל נ' חוסיין (22.12.2021)) .

לפיכך, ככל שבית המשפט מגיע למסקנה כי ניתן לאפשר לנאשם חלונות יומיים קבועים לצרכי התאווררות, הרי שבמקרה הרגיל משתמע מכך כי ניתן לתת בו אמון ברמה כזו המצדיקה את הסרת הפיקוח האלקטרוני , והעברה לחלופת מעצר .

בנסיבות המקרה , סבורני כי צדק בית המשפט קמא במסקנתו כי למרות חומרת העבירות בהם נאשם העורר, ניתן להקל בתנאי המעצר , זאת הן בשים לב להעדר עבר פלילי רלוונטי , למשך המעצר בפיקוח אלקטרוני, להערכת המסוכנות הנמוכה כפי שזו משתקפת מתסקיר שירות המבחן ולהעדר הפרות של תנאי המעצר עד כה . הקלה זו יכולה להתבטא במקרה דנן בסיום המעצר בפיקוח אלקטרוני, ושחרור למעצר בית מלא, בהתאם לתנאים שנקבעו בהחלטת בית המשפט קמא מיום 6.7.2021 (למעט הפיקוח האלקטרוני),

וכן , במתן אפשרות ליציאה לעבודה בעסק המשפחתי בפיקוח מתמיד של אחד המפקחים .

לאור זאת , הערר מתקבל . הפיקוח האלקטרוני המוטל על העורר יבוטל, והעורר יימצא מעתה ואילך במעצר בית מלא בבית הוריו בכתובת בית אלפא 47,

קריית חיים, בפיקוח מתמיד של אחד מהמפקחים . העורר יהיה רשאי לצאת לעבודה בין השעות : 7:45 – 17:15

בסופרמרקט, בכתובת אילנות 2,

קריית ים . העורר יגיע למקום העבודה בדרך הקצרה ביותר , וישוב ממנו למקום מעצר הבית בדרך הקצרה מיד בתום יום העבודה . מובהר כי העורר ישהה אך ורק במקום מעצר הבית ובמקום העבודה, וילווה על ידי אחד מהמפקחים לאורך כל זמן היציאה לעבודה ובמהלכה .