החלטהעליוןבית המשפט העליון2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"פ 1450/02 אברהם לייבו נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

מעצרים · הארכת מעצר עד תום ההליכיםערר על החלטה בבקשה להארכת מעצר לפי חוק סדר הדין הפלילי

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

השופט אנגלרד דן בערר על הארכת מעצר ב-90 ימים שניתנה למרות שהמועדים שנקבעו לדיון בבקשת המדינה לא הביאו לסיום פרשת התביעה. נקבע כי מועדים שנקבעו בבקשת בית המשפט העליון היה מקום לקיים גם לנוכח קשיים, ולכן תידרש המדינה לבקש שלושה מועדים נוספים קרובים במסגרת תקופת ההארכה. המדינה הונחתה להגיש הודעה עד 24.2.02 לפני הכרעה בהמשך הטיפול בתיק.

העובדות

המדינה ביקשה הארכת מעצרו של העורר ב-90 ימים, ובית המשפט המחוזי קבע מועדים נוספים לדיון לבקשתה. בא-כוח המדינה טען כי שני מועדים יספיקו לסיום פרשת התביעה, אך פרשת התביעה לא הסתיימה ובית המשפט המחוזי ביטל את המועד השלישי מחמת עיסוקו של אחד משופטי ההרכב באישומים אחרים. הערר הוגש לבקשת שחרור העורר ממעצרו.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להורות על שחרור העורר ממעצרו לאור אי קיום מועדי הדיון שנקבעו לבקשת המדינה?
  2. 2.האם יש להאריך את המעצר ב-90 ימים בנסיבות שבהן פרשת התביעה לא הסתיימה במועדים שנקבעו?

הלכות

  1. 1

    כאשר נקבעו מועדי דיון לבקשת בית המשפט העליון יש לקיימם גם לנוכח קשיים ואילוצים, ואי קיומם מצדיק תיקון בדרך של מועדים נוספים קרובים במסגרת תקופת ההארכה

    ״משנקבעו שלושה מועדים על-פי בקשת בית-המשפט העליון, היה מקום לקיימם גם לנוכח קשיים ואילוצים״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • ערר
  • פרשת התביעה

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

בש"פ

1450/02

בפני:

כבוד השופטת ד' דורנר

העורר

:

אברהם לייבו

נגד

המשיב

ה:

מדינת ישראל

ערר

על החלטת בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 3.1.02 בת"פ 1058/01 שניתנה

על-ידי כבוד סגן-הנשיא א' אבן-ארי

תאריך

הישיבה: ח' באדר תשס"ב (20.2.02).

בשם

העורר: עו"ד חוגי צדוק

בשם

המשיבה: עו"ד שרית טובבין

החלטה

השופט יצחק אנגלרד נענה לבקשת המדינה והאריך את מעצר העורר ב90- יום, לאחר שלבקשתו, בית-המשפט המחוזי קבע שלושה מועדים נוספים לדיון. כן נאמר לו מפי בא-כוח המדינה, כי שני מועדים יספיקו על מנת לסיים את פרשת התביעה. בפועל פרשת התביעה לא הסתיימה, ובית-המשפט המחוזי אף ביטל את המועד השלישי, בטענה כי אחד משופטי ההרכב עסוק במשפטים אחרים. מכאן בקשת הערר שבפניי, בגידרה אני מתבקשת להורות על שחרור העורר ממעצרו.

אפתח ואומר, כי משנקבעו שלושה מועדים על-פי בקשת בית-המשפט העליון, היה מקום לקיימם גם לנוכח קשיים ואילוצים. משלא נעשה כך, תחזור המדינה ותבקש כי ייקבעו שלושה מועדים נוספים קרובים, במסגרת 90 ימי ההארכה.

המדינה תגיש לי הודעה בעניין זה עד ליום א', 24.2.02, ובהתחשב בהודעה זו אחליט בדבר המשך הטיפול בתיק.

ניתנה היום, ח' באדר תשס"ב (20.2.02).

ש

ו פ ט ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1כאשר נקבעו מועדי דיון לבקשת בית המשפט העליון יש לקיימם גם לנוכח קשיים ואילוצים, ואי קיומם מצדיק תיקון בדרך של מועדים נוספים קרובים במסגרת תקופת ההארכה