בש"פ 1518/09 מדינת ישראל נ. פליקס (צ'ארלס) גוטליב

זוהי בקשה רביעית להורות על הארכת מעצרם של המשיבים בתשעים ימים לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים).

1.

המשיבים עומדים לדין בבית המשפט המחוזי בנצרת (תפ"ח 536/07) וכתב האישום שהוגש נגדם מייחס להם שני מעשי רצח וכן עבירות של תקיפה בנסיבות מחמירות, סחיטה בכוח ושיבוש מהלכי משפט. אישום נוסף הכלול בכתב האישום מופנה כנגד המשיב 1 בלבד ומייחס לו עבירה נוספת של תקיפת שוטר בשעת מילוי תפקידו וגרימת חבלה ממשית.

על פי הנטען באישום הראשון, ניסו המשיבים ביום 3.8.2007 בשעות הערב המאוחרות לסחוט סכום כסף מאנטולי זיסקין (להלן: אנטולי ) בטענה כי הוא פגע בכבודה של יבגניה אשתו של המשיב 2, משום שלא פינה לה דרך בעוברה ברחוב. אנטולי סרב לשלם אך התנצל על הפגיעה המיוחסת לו בכבודה של יבגניה ובאותו שלב תקפו אותו המשיבים בצוותא וגרמו לו חבלות ודימום בפניו. בשעה מאוחרת יותר באותו לילה עקבו המשיבים אחר אנטולי במטרה להוסיף ולפגוע בו ואליהם נלווה יבגני דיאקוב (להלן: יבגני ), צעיר כבן 18 שהיה מיודד עם המשיבים. בשלב מסוים תקפו המשיבים את אנטולי חנקו אותו, היכו אותו בראשו בחפץ כהה, חתכו את צווארו שלוש פעמים במכשיר חד ששיסף את גרונו ודקרו אותו בבטנו ובגבו שלוש פעמים בכוונה לגרום למותו. כתוצאה מהמעשים המיוחסים למשיבים כאמור, מת אנטולי בשל נזקים חמורים לכלי הדם הגדולים בצווארו. האישום השני מייחס למשיבים מעשה רצח נוסף ועל פי האמור בו לאחר שרצחו את אנטולי קשרו המשיבים קשר ביניהם להרוג

את יבגני על מנת שלא יעיד נגדם בעניין זה בהיותו נער צעיר, תמים ובלתי מנוסה בחקירות משטרה. לצורך כך תקפו המשיבים וידידם בוריס את יבגני עוד באותו הלילה, חנקו אותו והיכו בראשו בקרש עץ ובאבן שמצאו במקום. משנתברר להם כי

הוא עודנו חי ומפרפר הניחו משיב 2 ובוריס את הקרש על צווארו של יבגני ודרכו על הקרש תוך הפעלת לחץ על גרונו של יבגני עד שנפח את נשמתו. לאחר מכן השליכו המשיבים ובוריס את גופתו של יבגני לפיר מים המצוי בחלק האחורי של מקווה סמוך. כתוצאה ממעשיהם של המשיבים ובוריס מת יבגני מנזק חמור שנגרם למוחו. פרט לשני אישומי הרצח, מייחס האישום השלישי למשיב 1 תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו תוך גרימת חבלה של ממש, בכך שבמהלך מעצרו של המשיב 1 בגין האישום הראשון והשני ואשפוזו בבית החולים "שער מנשה" לצורכי הסתכלות, התנפל המשיב 1 על השוטר ווסמן משום שאסר עליו לדבר בטלפון, הפיל אותו ארצה וניסה לחנוק אותו כשהוא אוחז בצווארו בשתי ידיו. כתוצאה מן התקיפה נגרמו לשוטר אודם וכאבים באזור הצוואר.

2.

כתב האישום (שתוקן בהמשך) הוגש נגד המשיבים ביום 3.9.2007 וביום 28.10.2007 הורה בית המשפט המחוזי בנצרת, בהסכמת המשיבים, על מעצרם עד תום ההליכים המשפטיים נגדם. בשל קשיים שהתעוררו בעניין ייצוגו של המשיב 2 על-ידי בא-כוחו עו"ד בנדל, נדחו הדיונים מפעם לפעם ומשלא הסתיים משפטם בתום תשעה חודשי מעצר האריך בית משפט זה פעמיים, בהסכמת המשיבים, את מעצרם בתשעים ימים בכל פעם (בש"פ 4682/08 ובש"פ 6946/08). בהחלטתו מיום 2.12.2008 (כב' השופטת ע' ארבל, בש"פ 9719/08) האריך בית משפט זה את מעצרם של המשיבים בשלישית אך על אף שלוש הארכות המעצר, לא נסתיים משפטם של המשיבים עד כה ומכאן בקשתה הרביעית של המדינה שבפניי להארכה נוספת של המעצר.

3.

מן האמור בבקשה ומדברי באת-כוח המבקשת במהלך הדיון עולה כי עד כה נשמעו עדי תביעה רבים וכן הושגה הסכמה בדבר הגשה מוסכמת של ראיות. על כן העריכה באת-כוח המבקשת כי בשלושה המועדים הנוספים שקבע בית משפט קמא להמשך שמיעת ההוכחות (לימים 16.3.2009, 7.4.2009 ו-16.4.2009) ניתן יהיה לסיים את פרשת התביעה. באת-כוח המבקשת הדגישה את מסוכנותם יוצאת הדופן של המשיבים ואת עברו הפלילי המכביד של המשיב 1 הכולל, בין היתר, גם עבירה של הפרת הוראה חוקית וטענה כי במקרה זה, למרות התמשכות ההליכים, אין מנוס מן ההארכה המבוקשת על מנת לסיים את המשפט בעוד המשיבים נתונים במעצר. המשיבים, מצידם, מתנגדים לבקשה. הם אינם שותפים להערכתה של באת-כוח המבקשת כי ניתן לסיים את פרשת התביעה במהלך שלוש הישיבות הקבועות עתה בציינם כי למרות ההסכמות ולמרות העדויות שנשמעו עד כה, נותר עדיין לשמוע עשרות עדי תביעה. עוד מוסיפים המשיבים ומציינים כי הם עצורים כבר תשעה-עשר חודשים וסופו של המשפט אינו נראה באופק. על כן הגיעה העת לגישתם לשקול אפשרות של חלופת מעצר בפיקוח ראוי ובערבויות מתאימות.

4.

המעשים המיוחסים למשיבים והאכזריות המאפיינת אותם אכן מלמדים על מסוכנות מופלגת הנשקפת מהם לציבור. תחילה קטלו, על פי הנטען, את חייו של אנטולי בשל עניין של מה בכך ולאחר מכן קטלו את חייו של יבגני אך בשל החשש כי הוא עלול להפליל אותם ברציחתו של אנטולי. מעשים אלה מקימים כנגדם עילת מעצר לא רק משום שמדובר בשתי עבירות רצח, אלא גם משום שקטילתו של יבגני והמניע לכאורה למעשה זה, יש בהם כדי ללמד שהמשיבים אינם בוחלים בשום אמצעי לצורך שיבוש מהלכי משפט ומשכך קמה בעניינם עילת מעצר נוספת - חשש מפני שיבוש מהלכי משפט. אכן, הקצב בו מתנהל משפטם של המשיבים רחוק מלהשביע רצון וכבר עתה ברור כי אם לא יוגבר הקצב ויעובה לוח הדיונים באופן משמעותי, לא ניתן יהיה לסיים את המשפט בתוך תקופת ההארכה הנוכחית המתבקשת, וזאת גם אם אקבל את הערכת המבקשת (עליה חולקים המשיבים) כי בתוך שלושה המועדים הקבועים במהלך חודש זה ובחודש אפריל, צפויה פרשת התביעה להסתיים. עם זאת, בהתחשב בעובדה כי העיכוב הניכר שחל בתחילת הדרך רובץ במידה רבה לפתחו של המשיב 2 ובהתחשב עוד בעברו הפלילי המכביד של המשיב 1 ובמעשים הקשים המיוחסים למשיבים המלמדים על מסוכנותם הרבה ועל החשש לשיבוש מהלכי משפט הקיים בעניינם, אני סבורה כי יש להיעתר גם זו הפעם לבקשת ההארכה שנתבקשה. אולם, אוסיף ואדגיש כי מן הראוי הוא שכל הגורמים הנוגעים בדבר (בית המשפט המחוזי בנצרת, התביעה והסנגורים) יעשו כל אשר ניתן להגביר את קצב שמיעת המשפט במידה משמעותית, על מנת להביאו לסיום בתוך פרק זמן הנראה לעין.

אשר על כן, אני מורה על הארכת מעצרם של המשיבים בתשעים ימים החל מיום 25.2.2009 או עד למתן פסק דין בעניינם בתפ"ח 536/07 בבית המשפט המחוזי בנצרת, לפי המוקדם.