בש"פ 9719/08 מדינת ישראל נ. פליקס (צ'ארלס) גוטליב

בפני בקשה שלישית להארכת מעצרם של המשיבים בתשעים ימים מיום 29.11.2008, או עד למתן פסק דין בת.פ.ח 536/07 בבית המשפט המחוזי בנצרת, לפי המוקדם.

1.

ביום 3.9.2007 הוגש כתב אישום נגד המשיבים, המייחס להם שני אישומים בעבירות רצח, סחיטה ותקיפה. בנוסף, משיב 1 מואשם כי תקף שוטר במהלך מעצרו. לפי העובדות המתוארות באישום הראשון המשיבים ניסו לסחוט את אנטולי זיסקין (להלן: המנוח ), כיון שלא פינה דרך לאשתו של המשיב 2 ברחוב. לאחר מכן, יחד עם נער בשם יבגני תקפו אותו, חנקו אותו, הכו אותו בראשו בחפץ קהה, חתכו את צווארו שלוש פעמים במכשיר חד ששיסף את גרונו, ודקרו אותו בבטנו ובגבו שלוש פעמים. המנוח מת מפצעיו, והמשיבים השליכו את גופתו לערוץ נחל. לפי העובדות המתוארות באישום השני, באותו לילה בו בוצע הרצח המתואר באישום הראשון, החליטו המשיבים לרצוח את שותפם יבגני, מאחר שחששו שיפלילם אם ייחקר על ידי המשטרה. המשיבים, יחד עם ידיד בשם בוריס, קראו ליבגני לבוא עימם. בוריס חנק את יבגני, ומשיב 2 הכה ביבגני עם קרש עץ שמצא במקום, ולאחר מכן הניח את קרש העץ על גרונו של יבגני ודרך על הקרש עד שיבגני חדל לזוז. את גופתו של יבגני זרקו לתוך פיר מים במקווה הסמוך. לפי העובדות המתוארות באישום השלישי, משיב 1 תקף שוטר במרכז לבריאות נפש בו היה מאושפז לצרכי הסתכלות.

3.

במקביל להגשת כתב האישום, הוגשה בקשה להארכת מעצר המשיבים עד תום ההליכים. יחד עם הבקשה למעצר עד תום ההליכים, הגישה המבקשת בקשה לצו אשפוז ולהמשך הסתכלות לגבי המשיב 2. לאחר מספר דחיות, הסכימו באי כוחם של המשיבים להארכת מעצרם של המשיבים עד תום ההליכים. בתום תשעת חודשי המעצר הראשונים הוארך פעמיים מעצרם של המשיבים על ידי בית משפט זה, בתשעים ימים כל פעם בהסכמת המשיבים. נכון להיום, התיק מצוי בעיצומה של פרשת ההוכחות, וקבוע לעוד שתי ישיבות הוכחות לתאריכים 22.12.2008 ו-29.12.2008.

העיכוב בניהול התיק נבע מקשיים הכרוכים בייצוג של משיב 2, אשר נפתרה עם מינוי סנגור מטעם הסנגוריה הציבורית.

6.

המבקשת טוענת כי יש להאריך את מעצרם של המשיבים בתשעים ימים נוספים. לטענתה, מסוכנותם של המשיבים מוחשית והיא נגזרת מחומרת המעשים המיוחסים להם ומנסיבות ביצועם. לדבריה, המניע לרצח הראשון מעיד על זילות חיי אדם בעיני המשיבים, והאלימות בה בוצעו שני מעשי הרצח חריגה בעוצמתה. המבקשת טוענת כי המניע לרצח השני, היינו החשש של המשיבים מפני הפללתם על ידי הנרצח, מלמד על הסכנה בשיבוש הליכי משפט הטמונה במשיבים. המבקשת מצביעה על כך שלמשיב 1 עבר פלילי הכולל עבירות אלימות אשר בגינן ריצה בעבר תקופת מאסר. המבקשת גורסת כי קצב שמיעת ההוכחות בתיק מתנהל באופן משביע רצון. המבקשת מבהירה כי מספר העדים הגבוה (76) אינו מעיד על אורך הדיונים, מאחר שכמחצית מן העדים הם עדים טכניים.

7.

הסנגורית של משיב 1 טוענת כי יש לשחררו לחלופת מעצר בתוספת איזוק אלקטרוני. להערכת הסנגורית, המשפט עתיד להימשך זמן רב, ומדגישה בהקשר זה כי מרשה אינו אחראי לעיכובים שבניהול המשפט. הסנגורית מפנה את תשומת לב בית המשפט לכך שעד כה העידו 16 עדי תביעה בלבד מתוך למעלה מ-70, ועל כן

צפויות להתבקש הארכות מעצר נוספות. מצב עניינים זה, טוענת הסנגורית, מפחית את עוצמת שיקול המסוכנות של המשיב במכלול שיקולי הארכת המעצר. לדברי הסנגורית, אין אחיזה לטענת המדינה בדבר חשש מפני שיבוש הליכי המשפט, מאחר שעד התביעה המרכזי בתיק, בוריס, עצור עד תום ההליכים.

הסנגור של משיב 2 סבור שיש מקום להפנותו לתסקיר שירות המבחן על מנת לבחון חלופה, ומצביע על כך שמשיב 2 הוא אדם צעיר, בעל עבר נקי לחלוטין, נשוי ואב לילד. הסנגור מצטרף לטענותיה של חברתו בדבר הימשכות ההליכים. לטענתו, ממוצע העדת העדים עומד על עד תביעה אחד לחודש, ולפיכך המשפט עתיד להימשך עוד כחמש שנים. כמו כן, טוען כי אין סכנה לשיבוש הליכי משפט מצד מרשו, נוכח מעצרו של עד התביעה העיקרי כאמור לעיל. עוד מוסיף הסנגור כי טרם הוצגה בפני בית המשפט ראיה הקושרת את שני המשיבים לעבירות הרצח.

8.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל.

הכרעה בדבר הארכת מעצר לאחר תקופת המעצר הסטטוטורית היא תוצר של מלאכת איזונים בין חירותו של נאשם במשפט פלילי לבין שמירה על שלום הציבור.

למשיבים מיוחסות עבירות חמורות ביותר שמלמדות על מסוכנות ברורה. מעובדות כתב האישום עולה כי המשיבים לא היססו לקטול חיי אדם בשל זוטות. כל האמור עד כה נכון ביתר שאת עת מיוחסת למשיבים רציחתו של חברם שהיה עד לפשעם. נתונים אלה, בצרוף העובדה שלמשיבים צפוי עונש חמור באם יורשעו, מקימים חשש של ממש לשיבוש הליכי משפט ומחזקים את השיקולים בעד השארת המשיבים במעצר. לא ראיתי לקבל את טענת המשיבים כי החשש מפני שיבוש הליכי משפט מתאיין נוכח היות העד המרכזי בפרשה במעצר. לפי אופי המעשים המיוחסים להם, המשיבים כבר הוכיחו שאינם בוחלים בשום אמצעי למניעת הפללתם. יתרה מכך, גם לו היה החשש מפני שיבוש הליכי משפט מתאיין נוכח מעצרו של העד, הרי שכאמור המשיבים מהווים סיכון כלפי הציבור כולו. לחובתו של משיב 1 עומד גם עברו הפלילי המכביד. אכן, הדיונים בתיק התעכבו לא פעם, ואולם התרשמתי כי עתה ישנה התקדמות בקצב ניהול המשפט. מחצית מן העדים שטרם העידו הם עדים טכניים, ועל כן שמיעתם תהא מהירה יותר משל העדים המהותיים שהועדו.

על כן אני מורה על הארכת מעצרם של המשיבים בתשעים ימים מיום 29.11.2008, או עד למתן פסק דין בת.פ.ח 536/07, לפי המוקדם.