בש"פ 1535/10 מוראד נג'אר נ. מדינת ישראל

א.

ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת (השופט יונתן אברהם) מיום 22.2.10 בתיק ב"ש 407/10, בגדרה נדחתה בקשה לעיון חוזר בהחלטתו של בית המשפט מיום 3.1.10

(תיק ב"ש 2442/09) לעצור את העורר עד תום ההליכים.

רקע

ב.

נגד העורר הוגש ביום 29.11.09 כתב אישום מתוקן, בו יוחסו לו בין היתר עבירות בנשק, סיכון חיי אנשים במזיד בנתיב תחבורה ושיבוש מהלכי משפט. על פי הנטען בכתב האישום, העורר ואדם נוסף ( זייד ) החזיקו בצוותא כלי נשק, תחמושת ופריטים נוספים הכוללים כובע גרב, גז מדמיע וכפפות גומי. נטען, כי בלילה שבין 30.10.09 ל- 31.10.09, נהג העורר ברכב מסוג דייהטסו, כאשר זייד יושב לצידו ובאמתחותיהם כלי הנשק ושאר הפריטים. ניידת משטרתית שחשדה ברכב דלקה אחריו, והעורר, כך נטען, החל לנסוע באופן המסכן חיי אדם, זאת כדי לברוח מהמשטרה. משהגיע העורר לדרך ללא מוצא, עצר את הרכב ונמלט מן השוטרים. בה בעת, השליך זייד את התחמושת שהיתה ברשותו ונעצר. בהמשך, נטען, מסר העורר תלונה כוזבת למשטרה לפיה רכבו נגנב, וזאת כדי לשבש את הליכי החקירה.

ג.

ביום 26.11.09 נעתר בית המשפט לבקשת המשיבה, והורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים וכן על הזמנת תסקיר בעניינו. כעולה מתמצית הדברים במסגרת החלטתו של השופט פוגלמן בבש"פ 9560/09 מיום 6.12.09, בית המשפט המחוזי לא התרשם שבידי המשיבה ראיות ישירות להוכחת העבירות המיוחסות לעורר, אך קבע שקיימת תשתית ראייתית לכאורית היוצרת חזקה שלא הופרכה. הוסף, כי טענת אליבי שמסר העורר נדחתה, בנימוק שאינה מתיישבת עם שאר הגרסאות. ואולם, בית המשפט המחוזי הורה על בחינתה של חלופת מעצר, בין היתר נוכח מחדל המשיבה שלא מסרה פלטי שיחות טלפון של העורר העשויות לסייע לאיתור מיקומו בליל האירוע, והוזמן תסקיר.

ד.

בהחלטת השופט פוגלמן מיום 6.12.09. נקבע, כי אמנם קיימות ראיות לכאורה נגד העורר, אולם נוכח המחדל המשטרתי יש מקום לבחון חלופת מעצר אף טרם הגשת התסקיר. עוד נאמר כי "ככל שנתוני האיכון יתקבלו עד למועד הדיון, ישוב בית המשפט ויבחן, על רקע נתונים אלה, את שאלת קיומה ועוצמתה של תשתית הראיות לכאורה ואת המתחייב מכך בשאלת המשך מעצרו של העורר".

ה.

הדיון הושב, כאמור, לבית המשפט המחוזי. בהחלטה מיום 15.12.09 ציין בית המשפט כי הוצגה בפניו תשתית של איכון השיחות, ממנה עולה כי השיחה למשטרה נעשתה ביישוב דבוריה. הוסף, כי חקירת המשטרה עודנה בעיצומה, ובין היתר הוצגו ראיות חדשות מהן עולה כי העורר החזיק מכשיר נייד נוסף אשר נעשה בו שימוש בסמוך לאירוע. ואולם, כך נקבע, קיימת עדיין אי בהירות בעניין איכון השיחות, וההחלטה באשר לבחינת חלופת מעצר עודנה עומדת, אך טרם הוצעה חלופת ראויה. בהחלטה נוספת, מיום 20.12.09 הורה בית המשפט, לאחר שהוצגו בפניו חלופות אחרות, על שחרור העורר למעצר בית בתנאים מגבילים הכוללים הפקדת ערבויות ואיזוק אלקטרוני. על החלטה זו הוגש ערר המדינה לבית משפט זה, אולם הוגשה בהמשך הסכמה, שניתן לה תוקף של החלטה (מיום 23.12.09 בבש"פ 10190/09 השופט הנדל), לפיה יושב הדיון לבית המשפט המחוזי על מנת שנושא הראיות יידון מחדש. כן נקבע,כי עד למתן החלטה יישאר העורר במעצר.

ו.

בהחלטתו מיום 3.1.10 קבע בית המשפט המחוזי, כי נוכח ראיות חדשות שהוצגו בפניו, כגון האיכון שנעשה למכשיר הנייד הנוסף, השתכנע כי התשתית הלכאורית מבוססת, הן לעניין המסוכנות והן לעניין החשש לשיבוש הליכי משפט. כן הוזכרה התרשמותו של שירות המבחן, כעולה מתסקיר המעצר, לפיה העורר ממזער את אחריותו. עוד נאמר כי משפחתו של העורר אינה משתפת פעולה לעניין בחינתה של חלופת מעצר בעניינו. נוכח האמור הורה בית המשפט על מעצרו של העורר עד תום ההליכים. בקשה לעיון מחדש שהסתמכה על טענות ראייתיות, אשר הועלו על ידי סניגור חדש, נדחתה בהחלטה מנומקת ביום 22.2.10. מכאן הערר הנוכחי.

הערר והדיון

ו.

נטען, כי בפני בית המשפט קמא הובאו ראיות המורות שבעת האירוע שהה העורר בתחנת דלק במרחק נסיעה של כחצי שעה מנצרת, ועל כן לא יכול היה להימצא במקום האירוע בנצרת עילית. ראיות אלה כוללות את צילומו של העורר בתחנת הדלק, כמו גם הקלטת הדיווח למוקד המשטרה שאוכנה במקום זה. בית המשפט, כך נטען, התעלם מן הראיות שהוצגו בפניו, ולא בחן אותן לעומקן. עוד נטען, כי בפני בית המשפט הוצגו גם ראיות לפיהן העורר נכה ולא היה באפשרותו להימלט מהשוטרים, כפי שנטען כלפיו. לבסוף נאמר, כי לא נמסרו לעורר תוצאות בדיקות הדנ"א כנדרש.

ז.

לקראת הדיון הוגשה בקשה לצירוף חוות דעת של מומחית לזיהוי קול, לעניין היותו של העורר הדובר בשיחת הטלפון למוקד. המשיבה התנגדה בטענה כי הנושא מקומו בתיק העיקרי או בגדרי עיון חוזר, ואין להגישו לראשונה לערכאת ערר.

ח.

בדיון ציינתי כי בקשה מעין זו מקומה בעיון חוזר. נטען מצד העורר, כי בדיקות דנ"א טרם הגיעו אל ההגנה. באת כוח המדינה טענה כי כל החומר שבידי התביעה הועבר להגנה, ובדיקות דנ"א טרם נמסרו לה.

הכרעה

ט.

עיקרו של ערר זה במהות היה בניסיון לשכנע בחוות הדעת שהוגשה (אציין – זאת לאחר שהשופט קמא, נדרש להקלטת השיחה במוקד בה מדובר). לעניין זה אין מקום להידרש לראשונה בגדרי ערר, אלא מקומו בבקשה לעיון חוזר. ער אני לכך שהליך המעצר דנא מעסיק את בית המשפט המחוזי ובית משפט זה פעם אחר פעם אחר פעם, אך משבחרותו של אדם עסקינן - אין לבתי המשפט אלא לעשות מלאכתם. אשר לבדיקות דנ"א, נציגת המדינה לא ידעה להסביר פשר העיכוב, אך נטלה עליה לבדוק את העניין, ואקוה כי תעשה כן ותבוא בדברים עם בא כוח העורר כפי הצורך, עוד אוסיף, כי העורר נדרש למצבו הרפואי כטענה לאי יכולתו להימלט מן השוטרים ולקפוץ מעל גדר. ואולם, נושא זה הועלה, כפי שציין בית המשפט קמא, בדיונים קודמים, ואין מקום לשוב אליו. איני נעתר לערר בנתון לאמור.