בש"פ 1561/15 מדינת ישראל נ. נהוראי איטח

בקשה שלישית להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים ), בגדרה מבוקש להורות על הארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים החל מיום 11.3.2015, או עד למתן פסק דין בתפ"ח 33022-12-13 בבית המשפט המחוזי בירושלים, לפי המוקדם. יצוין, כי בהחלטתי מיום 9.3.2015 הוארך מעצרו של המשיב עד למתן החלטה בבקשה דנא.

רקע

1.

ביום 12.12.2013 הוגש כתב אישום נגד המשיב המייחס לו עבירה של ניסיון לרצח לפי סעיף 305(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק ); הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו לפי סעיף 275 לחוק; איומים לפי סעיף 192 לחוק.

על-פי המתואר ב אישום הראשון , בליל 31.7.2013 הניח המשיב מטען חבלה המופעל באמצעות טלפון נייד בתוך ארונית מחוץ לקרוואן בו התגוררו המתלונן ובני משפחתו. במהלך אותו הלילה, ערך המשיב 16 ניסיונות להפעלת מטען החבלה באמצעות חיוג לטלפון הנייד שבתוך המטען, אך ללא הצלחה. בליל 2.8.2013 ערך המשיב 19 ניסיונות נוספים להפעלת המטען באופן דומה, וניסיונות נוספים נערכו גם בארבעת הימים שלאחר מכן, אשר כשלו אף הם. נטען, כי מעשיו של המשיב נעשו על רקע סכסוך שהתגלע בין משפחת המשיב לבין המתלונן, במהלכו אף נעצרו כמה מבני משפחת המשיב בחשד שאיימו על המתלונן, כאשר נגד דודו של המשיב אף הוגש כתב אישום לאחר שנטען כי דקר את המתלונן. על-פי המתואר ב אישום השני , ביום 29.11.2013, הזדהה המשיב בשם בדוי בפני השוטרים שבאו לעצור אותו. בהמשך, ביום 30.11.2013, לאחר שהסתיים דיון בבקשה להארכת מעצרו של המשיב לצרכי חקירה, קילל המשיב את אחד מחוקריו, תוך שהוא מקרב את ראשו אל ראש החוקר בתנועה מאיימת. לאחר מכן, משהוכנס המשיב לרכב המשטרתי, צעק מבעד חלון הרכב לעבר אותו החוקר: "יש לך ילדים? תשמור טוב על הילדים שלך".

2.

בד בבד עם הגשת כתב האישום, הגישה המדינה בקשה למעצר המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. לאחר מספר דחיות של הדיונים בבקשה, שניתנו לבקשת בא-כוח המשיב, ביום 2.1.2014 קבע בית המשפט המחוזי (מ"ת 33229-12-13, כב' השופט מ' י' הכהן ) כי קיימת תשתית ראייתית לכאורית, אך יחד עם זאת עמד על כך שעוצמתה אינה גבוהה והורה על עריכת תסקיר מעצר בעניינו של המשיב. בתסקיר שהתקבל צוין, כי לחובת המשיב לא עומדות הרשעות פליליות, אך יחד עם זאת, תלויים ועומדים נגדו תיקים פלילים מהשנים 2013-2011, בין היתר, בגין תקיפה וסחיטה באיומים. נוכח הפערים בין חומרת המעשים המיוחסים למשיב לבין הנתונים שמסר לשירות המבחן, התקשה השירות להעריך את רמת הסיכון הנשקפת מן המשיב. באשר לחלופת המעצר המוצעת בבית הוריו של המשיב צוין, כי לא ברור עד כמה בכוחה לאיין את המסוכנות הנשקפת מן המשיב, שכן מדובר בחלופה הסמוכה למקום מגוריו של המתלונן, וכן המפקחים המוצעים, אמו ואחיו של המשיב, אינם מגלים הבנה למורכבות מצבו של המשיב. לפיכך, הומלץ שלא לשחרר את המשיב ממעצר.

3.

ביום 21.1.2014 הורה בית המשפט המחוזי על מעצר המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו, תוך שעמד על התרשמותו השלילית של שירות המבחן מחלופת המעצר המוצעת, וציין כי הלכה היא שלא בנקל יסטה בית המשפט מהמלצה שלילית מעין זו. יחד עם זאת צוין, כי באפשרות המשיב להציע חלופות אחרות בהמשך במסגרת בקשה לעיון חוזר, אשר יבחנו בדרך המקובלת ככל שיוצעו. ביום 20.2.2014 הגיש המשיב בקשה לעיון חוזר בהחלטה למעצרו עד תום ההליכים, בגדרה הציג חלופת מעצר חדשה. בהחלטה מאותו היום הורה בית המשפט על עריכת תסקיר משלים בנוגע לחלופת המעצר המוצעת. בדיון שהתקיים בבקשה ביום 5.3.2014 משך בא-כוח המשיב את בקשתו, וזאת נוכח ההמלצה השלילית שניתנה בתסקיר המשלים שנערך, ולאחר שמיעת הערות בית המשפט.

4.

משלא הסתיים משפטו של המשיב בחלוף תשעה חודשים ממועד מעצרו, הגישה המבקשת בקשה להארכת מעצרו בתשעים ימים נוספים. ביום 2.9.2014 קיבל בית משפט זה את הבקשה, בהסכמת המשיב (בש"פ 5899/14, השופט נ' הנדל ). בחלוף תשעים הימים ומשטרם הסתיים משפטו, הגישה המבקשת בקשה שנייה להארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים נוספים. ביום 9.12.2014 קיבל בית משפט זה את הבקשה (בש"פ 7998/14, השופטת א' חיות ), בציינו כי מסוכנותו הגבוהה של המשיב נלמדת מחומרת המעשים המיוחסים לו, כמו גם מהרשעתו בפלילים אך לאחרונה. אשר לקצב התקדמות ההליך העיקרי צוין, כי אמנם חלף פרק זמן לא מבוטל מאז הגשת כתב האישום, אך הדבר נבע בחלקו מבקשות דחייה שהגיש בא-כוח המשיב לצורך קבלת ולימוד חומרי החקירה. יחד עם זאת, העריך בית המשפט, כי נראה שניתן לסיים את שמיעת התיק בתוך תקופת הארכה שנתבקשה.

5.

אשר להתקדמות ההליך העיקרי – כנטען בבקשה, ביום 11.2.2015 הסתיימה פרשת התביעה והחלה להישמע פרשת ההגנה. כמו כן, נקבע מועד לסיום שמיעת פרשת ההגנה ליום 25.3.2015 ומועד לשמיעת סיכומים ליום 29.3.2015.

הבקשה דנא

6.

בבקשה שבפני מדגישה המבקשת את המסוכנות הגבוהה הנשקפת מן המשיב, אשר נלמדת מהמעשים המיוחסים לו, ומתעצמת נוכח הרשעתו בעבירה של הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו ביום 25.5.2014, בגדר הליך נוסף שהתנהל נגדו. עוד נטען, כי משפטו של המשיב התעכב תחילה בשל בקשות דחייה, ולאחר מכן נמשכה שמיעת פרשת התביעה מעבר לצפוי בשל אי התייצבות עדי תביעה. עם זאת, עתה מתקדם ההליך בקצב מיטבי.

בדיון שנערך בפני טען בא-כוח המשיב, כי יש מקום להורות על עריכת תסקיר מעצר משלים בעניינו של המשיב, אשר יבחן את אפשרות שחרור המשיב לחלופה שהוצעה עוד במסגרת התסקיר הראשון שנערך בעניינו, כאשר אביו של המשיב יתווסף כמפקח בחלופה זו (לאחר שעתה הוא שוהה בארץ, לאחר שקודם לכן נעדר ממנה לעיתים תכופות לרגל עבודתו). צוין, כי המתלונן העתיק את מקום מגוריו, ובכך באה לפתרון אחת ההשגות שהציג שירות המבחן באשר לחלופה זו. עוד נטען, כי התמשכות ההליכים בתיק העיקרי נבעה בעיקרה מאי-התייצבות עדי תביעה, כאשר לגישתו של הסנגור, כלל לא בטוח כי סיומו של ההליך קרב. על כן, יש לשחרר את המשיב לחלופה עד סיומו של ההליך.

דיון והכרעה

7.

לאחר עיון בבקשה שבפני ושמיעת טיעוני הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל.

כידוע, במסגרת בקשה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק המעצרים, נדרש בית המשפט לאזן בין הפגיעה המתמשכת בחירותו של הנאשם, אשר טרם הורשע בדין, לבין האינטרס שבהגנה על שלום הציבור וקיום הליך פלילי תקין, תוך ייחוס משקל, בין היתר, ל עילות שהובילו למעצרו של הנאשם מלכתחילה; קצב התקדמות ההליך המשפטי בעניינו; והאפשרות להשיג את מטרת המעצר באמצעות שחרור לחלופה ( בש"פ 98/15 מדינת ישראל נ' שאער , פסקה 10 (2.3.2015); בש"פ 6581/14 מדינת ישראל נ' מונדר , פסקה 14 (2.11.2014), והאסמכתאות הנזכרות שם). המסוכנות הנשקפת מן המשיב היא גבוהה, וזאת בשים לב לחומרת המעשים המיוחסים לו. המשיב בחר לפתור את הסכסוך שנתגלע בין משפחתו לבין המתלונן באמצעות הטמנת מטען חבלה בביתו של המתלונן, תוך שהעמיד בסכנה לא רק חייו של המתלונן, כי אם גם את חיי בני משפחתו. גם לאחר שלא צלח בניסיונו הראשון להוציא תכניתו לפועל, לא חזר בו המשיב ממעשיו והמשיך בניסיונותיו. מסוכנותו זו אף מתחזקת נוכח התסקירים השליליים שהוגשו בעניינו והרשעתו בפלילים במהלך ניהול ההליך. יצוין, כי בא-כוחו של המשיב טוען, כי יש בחלופה החדשה שהוצעה בעניינו כדי לאיין את מסוכנותו, וזאת על-ידי הוספת אביו כמפקח. ואולם, כפי שעולה מכתב האישום ומתסקיר המעצר שנערך בעניינו של המשיב, אביו לקח חלק פעיל בסכסוך עם המתלונן, ועל-כן מסופקני כי יש באפשרותו להציב גבולות למשיב בכל הנוגע לסכסוך זה ולתת את הדעת לחומרת מעשיו של בנו.

8.

אכן, ההליך העיקרי התארך מעבר לצפוי, וזאת בעיקר בשל אי התייצבות של עדי תביעה. יחד עם זאת, דומה כי ההליך מתקרב לסיומו, ויש אפשרות סבירה כי ההליך יסתיים בתקופת ההארכה המבוקשת. בא-כוח המשיב אמנם טען בפני כי ההליך עוד צפוי להתארך וכי אין לקבל את צפי הזמנים שהציגה המבקשת, אך לא ביסס טענתו זו על נתונים קונקרטיים או הפנה לגורם כלשהו שיש בו כדי לעכב את ההליך בעניינו של המשיב. משכך, איני סבור כי נכון לעת הזו יש בזמן שחלף מאז מעצרו של המשיב כדי לשנות את נקודת האיזון בעניינו, והכף נוטה להארכת מעצרו, בייחוד בשל מסוכנותו הרבה.

אשר-על-כן, הבקשה מתקבלת. מעצרו של המשיב מוארך בתשעים ימים החל מיום 11.3.2015, או עד למתן פסק דין בתפ"ח 33022-12-13 בבית המשפט המחוזי בירושלים, לפי המוקדם.