בש"פ 1602/12 אוסאמה שריף נ. מדינת ישראל - רשות המיסים

1

בקשת רשות לערור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט ר' יעקובי) מיום 12.2.2012, אשר קבע כי המבקש ישוחרר לחלופת מעצר בתנאי שיפקיד 500,000 ש"ח במזומן או בערבות בנקאית ויחתום על התחייבות עצמית בסך 300,000 ש"ח, וזאת בנוסף לערבויות שהשית עליו בית משפט השלום בירושלים (כב' השופט ד' פולוק) בהחלטתו מיום 8.2.2012.

2.

נגד המבקש ומספר חברות הוגש כתב אישום בגין עבירות מס שונות שבוצעו לכאורה בשנים 2009-2006. המבקש הואשם גם בשיבוש הליכי משפט. המדינה ביקשה לעצור את המבקש עד תום ההליכים בטענה שהוא תושב השטחים וקיים חשש שינסה להימלט מאימת הדין, אך בדיון שהתקיים בבית משפט השלום ביום 26.1.2012 הסכימה לשחרורו למעצר בית בתנאי שיפקיד סכום של 800,000 ש"ח. בית המשפט קיבל את עמדת המדינה וקבע כי המשיב ישוחרר למעצר בית בתנאי של הפקדת ערבות בנקאית או עירבון כספי אחר בסך כולל של 800,000 ש"ח.

3.

המבקש הגיש לבית משפט השלום בקשה לעיון חוזר בהחלטה מיום 26.1.2012, בה טען כי אינו יכול לעמוד בסכום ההפקדה שנקבע והציע לעבות את חלופת המעצר באמצעים אחרים. בית המשפט קיבל את הבקשה ביום 8.2.2012 וקבע כי סכום ההפקדה בו יחוייב המבקש יעמוד על 300,000 ש"ח, אך לתנאי השחרור יתווספו איזוק אלקטרוני וערבויות צד ג' בסך כולל של 500,000 ש"ח. המדינה הגישה ערר על החלטה זו לבית המשפט המחוזי ובית המשפט קיבל באופן חלקי את הבקשה, בקובעו כי על המבקש להפקיד סכום של 500,000 ש"ח ולחתום על התחייבות עצמית של 300,000 ש"ח, כמפורט לעיל.

מכאן בקשת רשות הערר שבפניי, בה שב המבקש ועותר להפחית את הסכום שעליו להפקיד כתנאי לשחרורו לחלופת מעצר. המבקש טוען כי סכום ההפקדה הגבוה שנקבע מוביל לכך שהוא נותר במעצר חרף הסכמת המדינה לשחרורו, וזאת בשל חוסר יכולתו הכלכלית לעמוד בתשלום. עוד טוען המבקש כי הוא אזרח ישראלי, נשוי ואב לשלושה ילדים קטינים המתגוררים בכפר השייך מוניציפאלית לירושלים, ומשכך הוא בעל זיקה ממשית לישראל ואין חשש שיימלט לשטחי הרשות הפלסטינית. המבקש מוסיף וטוען כי מצבו הרפואי קשה והוא מטופל בבית החולים שיבא בתל-השומר, וגם מטעם זה פוחת החשש שינסה להימלט לשטחי הרשות. לבסוף טוען המבקש כי במקרים דומים ואף חמורים משלו, הן מבחינת המסוכנות והן מבחינת קיומה של עילת מעצר, נקבעו ערבויות נמוכות בהרבה, והוא שב ומודיע כי הוא מוכן להוסיף תנאים ומגבלות נוספים לשחרורו על מנת לאזן את הפחתת סכום ההפקדה.

4.

דין הבקשה להידחות על הסף. סעיף 53(א1)(2) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו-1996 קובע כי בית משפט זה רשאי לדחות על הסף וללא דיון במעמד הצדדים בקשת רשות לערור

ב"גלגול שלישי". הרשות לערור בעניינים אלה תינתן רק באותם המקרים המעוררים סוגיות בעלות חשיבות משפטית, ציבורית או אחרת החורגת מעניינו הקונקרטי של המבקש, או בהתקיים נסיבות מיוחדות אחרות המצדיקות זאת (בש"פ 2786/11 ג'ריס נ' מדינת ישראל , פסקאות 7-6 (לא פורסם, 17.4.2011)). במקרה דנן, לא שוכנעתי כי קיימת שאלה החורגת מעניינו הפרטני של המבקש או כי התקיימו נסיבות מיוחדות המצדיקות מתן רשות לערור כאמור.

הבקשה נדחית.