בש"פ 1611/00 מדינת ישראל נ. אחמד אבו ג'ומעה

1.המשיב הובא לדין פלילי בבית המשפט המחוזי בחיפה על שסחר בסם מסוכן. במהלך החודשים אפריל ומאי, בהזדמנויות שונות, סחר המשיב, כך נטען בכתב האישום, בסם ההרואין, ומכר אותו לשני אנשים שונים. אחד מהם הפך בשלב מסוים לסוכן של המשטרה.

עם הגשת כתב האישום ביקשה התביעה להורות על מעצר המשיב עד תום משפטו. בית המשפט המחוזי נענה לבקשת המדינה. ערר שהוגש לבית משפט זה נדחה. בהחלטת בית המשפט העליון נקבע כי אין מקום לחלופת מעצר, שהרי מדובר בעבירות שלפי טיבן ניתן לבצען גם בבית העורר וגם ממרחק.

היום מבקשת המדינה להאריך את מעצרו של המשיב ב90- ימים נוספים בשל שמשפטו לא נסתיים, ובשל שחלפו תשעה חודשים מיום הגשת כתב האישום.

2.הישיבה הראשונה במשפט, ישיבת המענה, נתקיימה ביום 7.7.99, אך לבקשת הסניגור נדחתה ההקראה ליום 9.8.99. לאחר מכן נקבעו 4 מועדים לישיבת הוכחות, אחד מהם בוטל לבקשת הסניגור, וישיבה שניה בוטלה עקב שגגה שארעה במזכירות בית המשפט. נקבעו ישיבות נוספות, שהאחרונות שבהן בתחילת חודש זה. שתי הישיבות האחרונות בוטלו בשל מחלת כב' השופטת.

על פי הערכת התביעה אמורה פרשת התביעה להסתיים בישיבה אחת, ותידרש ישיבה נוספת לשמיעת עדויות ההגנה. בנסיבות אלה קיים סיכוי של ממש כי המשפט יסתיים במהלך תקופת ההארכה המבוקשת.

העבירות בגינן עומד המשיב למשפט הן עבירות חמורות. לחובתו הרשעות קודמות, לרבות הרשעות בעבירות סמים ובעבירות הנגועות באלימות. הוא עומד למשפט בגין אישומים נוספים מאותו סוג, והוגש נגדו כתב אישום המייחס לו עבירות של כליאת שווא, חטיפה לשם כליאה, הדחה בעדות בנסיבות מחמירות והסתייעות ברכב לביצוע פשע. על פי כתב האישום הנוסף, חטף הנאשם יחד עם אחר עד תביעה שהיה אמור להעיד נגדו על מנת למנוע ממנו להגיע לבית המשפט ולהעיד. מסוכנותו של המשיב לא פגה, ומעשיו מעידים עליו כי שחרורו עשוי לסכן את בטחונם של אחרים.

בנסיבות אלה ולאור העובדה שהמשפט נמצא בשלבי סיום, ויש סיכוי של ממש כי הוא יסתיים במהלך תקופת ההארכה המבוקשת, מן הראוי להיעתר לבקשת התביעה.

אני מורה על הארכת מעצרו של המשיב ב90- ימים החל מיום 11.3.2000 או עד למועד מתן פסק הדין בת.פ. 221/99 של בית המשפט המחוזי בחיפה - הכל לפי המוקדם יותר.