בש"פ 1625/06 טלאל אלקרינאוי נ. מדינת ישראל

א.ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר-שבע (השופטת ברקאי) בב"ש 20241/06 מיום 19.2.06, בגדרה הורה על מעצר העורר עד ליום 5.3.06, זאת- לצורך בחינת חלופת מעצר לאחר שיוגש תסקיר המעצר.

ב.(1) ביום 2.2.06 הוגש כתב אישום כנגד העורר המייחס לו עבירות של סחר בנשק, החזקת נשק וקשירת קשר לביצוע פשע. בכתב האישום, בשני אישומים שונים, נטען כי העורר מכר שני אקדחים, בהזדמנויות שונות, לסוכן משטרתי, אחד תמורת 8,500 ש"ח והשני תמורת 11,000 ש"ח. באישום השני נטען עוד, כי מכירת האקדח היקר מבין השניים נעשתה במסגרת קשר שקשר העורר עם אחרים, שזהותם טרם הובררה, להחזיק באקדחים ללא רישיון ולסחור בהם.

(2) עם הגשת כתב האישום ביקשה המשיבה את מעצר העורר עד לתום ההליכים. בית המשפט המחוזי קבע בהחלטתו מיום 12.2.06 כי קיימות ראיות לכאורה נגד העורר בגדרי הלכת בש"פ 8087/95 זאדה נ' מדינת ישראל פד' נ(2) 133 (הנשיא ברק), וישנה גם מסוכנות סטטוטורית על פי סעיף 21 לחוק סדרי הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) תשנ"ו-1996; ועם זאת יש לבחון חלופת מעצר, שכן בראיות קיים כרסום משמעותי לנוכח סבירות גבוהה כי הסוכן לא יעלה על דוכן העדים (כך בעקבות ביטול הסכם ההפעלה עמו והחלטה שלא לכפות עדותו – ראו בג"ץ 10456/05 פלוני נ' פרקליטות מחוז דרום (טרם פורסם) (השופט ריבלין)). בית המשפט סבר, כי הכרסום האמור מחייב בחינת חלופה. חרף כך, לשיטת בית המשפט עדיין יש ראיות נגד העורר באמרותיו של הסוכן ובחיזוקים – אף שאינם משמעותיים כדבעי – במזכרי שוטרים. עם זאת, נמנע בית המשפט מלהורות על שחרור העורר מיידית, והורה על הכנת תסקיר מעצר תוך שבוע. ביום 19.2.06 הודיע שירות המבחן לבית המשפט המחוזי כי הוא זקוק לשבועיים נוספים לשם הכנת התסקיר. בית המשפט המחוזי נעתר לבקשה ודחה את הדיון הנוסף בבקשה בשבועיים, ליום 5.3.05, תוך שהוא מותיר את העורר במעצר. מכאן הערר.

ג.(1) לטענת העורר בכתובים ובדיון, נדחה שחרורו בשלושה שבועות ללא עוול בכפו. כן נטען כי שגה בית המשפט שעה שהורה על הכנת תסקיר, תוך השארת העורר במעצר מקום בו הוצעה על ידיו חלופת מעצר הכוללת פיקוח מתמיד של אביו, שיח' מכובד המחזיק תעודת נאמן חוק וסדר של משטרת ישראל, וכן של אחיו שאחד מהם עובד כיועץ במשרד האוצר. לשיטתו היה על בית המשפט להחליט באשר לחלופה בלא המתנה לתסקיר, ובודאי משנתארך הזמן ובנסיבות שבהן כורסמו הראיות. עוד נטען, כי העורר אדם צעיר ללא עבר פלילי.

(2) בא כוח המדינה השיב, כי בנסיבות של קיומן של ראיות לכאורה כפי שקיבל בית המשפט קמא, המסוכנות הסטטוטורית וחשש להימלטות כיוון שבעבר לא מיהר העורר להסגיר עצמו למשטרה, מוצדק כי חלופת המעצר המוצעת תיבדק כדבעי על ידי שירות המבחן, בלא שיגולגל סיכון על הציבור. אם תהא חלופה ראויה, לא תתנגד לה המדינה.

ד.בראשית הדיון שאלתי את באת כוח שירות המבחן, הגב' פרויד, באשר לאפשרות להקדים את הגשת התסקיר, חרף העומס על שירות המבחן. באדיבותה ציינה גב' פרויד, למרות העומס הקשה, כבר החלה קצינת המבחן בטיפול ונפגשה עם העורר ואביו וייתכנו פגישות נוספות; לבקשתי נאמר, כי ייעשה מאמץ לסיים את הכנת התסקיר עד מחצית השבוע הבא. אני מקדים תודה מרובה לשירות המבחן.

ה.(1) סבורני כי ככלל, רצוי בכל עת כי שחרור לחלופה בתיקים בעלי חומרה או רגישות ייעשה בליווי תסקיר מעצר (סעיף 21א לחוק המעצרים). כשהמדובר בתיקים כאלה, ובוודאי כשהמדובר בחזקת מסוכנות לציבור, יש חשיבות לבדיקה מקצועית כהלכתה של חלופה מוצעת. כך גם בענייננו, כשהמדובר בעבירות נשק. בנסיבות, ונוכח נכונותו של שירות המבחן כאמור, הדעת נותנת כי עם הגשת התסקיר יקבע בית המשפט המחוזי את הדיון במועד סמוך, שיקדם מן הסתם למועד הקבוע כעת (5.3.06).

(2) בכפוף לאמור, איני נעתר לערר.