החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"פ 1633/21 אדם שיבלי נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

מעצרים · מעצר עד תום ההליכים וחלופת מעצרערר על החלטת בית המשפט המחוזי בדבר מעצר עד תום ההליכים

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה ערר על החלטת בית המשפט המחוזי לעצור את העורר עד תום ההליכים נגדו. נקבע כי הקושי בחלופת המעצר נובע מההערכה לגבי העורר עצמו על רקע מעשיו לכאורה, ולא מנורמטיביות המפקחים. לא נמצאה טעות המצדיקה התערבות.

העובדות

העורר הואשם בקשירת קשר לפריצה למטווח ולגניבת נשק, ובאירוע נהיגה בפסילה שבו נמלט מכוח משטרתי ודרס שוטר, וגרם לו לחבלה קשה. העורר נמלט מהזירה והסגיר את עצמו למשטרה לאחר כשנה. שירות המבחן לא המליץ על שחרורו לחלופת מעצר, והמפקחים הפוטנציאליים נמצאו נורמטיביים אך לא סמכותיים עבורו.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי לעצור את העורר עד תום ההליכים, כאשר שירות המבחן לא המליץ על חלופת מעצר?

הלכות

  1. 1

    כאשר מעשי העורר לכאורה מעוררים סימן שאלה בדבר התאמת חלופת המעצר, הקושי נוגע להערכה לגבי העורר עצמו, ואין די בנורמטיביות המפקחים כדי להפוך את החלופה לכזו שתשיג את מטרת המעצר.

    ״עולה אפוא כי הקושי בחלופה נסוב סביב ההערכה לגבי העורר עצמו, על סמך מעשיו לכאורה.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • חלופת מעצר
  • שירות המבחן
  • תסקיר מעצר
  • מפקחים
  • קשירת קשר
  • חבלה בכוונה מחמירה
  • הפקרה
  • ערר

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בש"פ

1633/21

לפני:

כבוד השופט נ' הנדל

העורר:

אדם שיבלי

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

ערר על מעצר עד תום הליכים לפי החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת

מיום 16.2.2021 במ"ת 44966-10-20 שניתן על ידי כב' השופטת

ת' שי

.

תאריך הישיבה:

ח'

בניסן התשפ"א (21.03.21)

בשם העורר:

עו"ד גיל דביר

בשם המשיבה:

עו"ד בת שבע אבגז

החלטה

מונח לפני ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת במ"ת 44966-10-20 (מפי כב' השופטת ת' שי ) לעצור את העורר עד לתום ההליכים נגדו. כתב האישום מייחס לעורר שני אישומים שונים. הראשון נוגע לעבירת קשירת קשר והשני לעבירות של חבלה בכוונה מחמירה, הפקרה, מעשה פזיזות ורשלנות ועבירות תעבורה נוספות.

1.

לפי המפורט בכתב האישום ביחס לאישום הראשון, עובר לתאריך 18.9.2020 העורר יצר קשר עם מכרתו, עובדת אבטחה, במטרה לפרוץ למטווח ששמרה עליו ולגנוב ממנו את הנשק. זו ביצעה מספר פעולות הכנה לצורך הגשמת התוכנית העבריינית, ובהן צילום עמדות השמירה של המטווח והעברת מידע. עובדות האישום השני המתוארות בפסק הדין מלמדות על אירוע שאירע בתאריך 29.9.2020. ביום זה העורר, למרות שהיה פסול מלהחזיק רישיון נהיגה, נהג ברכב ונסע אל מחוץ לכפר בו מתגורר. משהבחין העורר בכוח משטרתי סמוי שדלק אחריו, על רקע חקירת האישום הראשון, העורר ניסה להימלט ונהג באופן פרוע. זאת, חרף ניסיונות הכוח המשטרתי לעוצרו. במהלך מנוסתו, דרס את אחד השוטרים אשר ניסה לעצור בעדו. כתוצאה מכך השוטר נחבל באופן קשה. הנאשם נמלט מהזירה, עד אשר הסגיר את עצמו למשטרה בתאריך 3.10.2021.

2.

בדיון שנערך לפני הסניגור שם דגש על מסקנת שירות המבחן אשר ערך תסקיר מעצר בעניינו של העורר ונמנע מלהמליץ על שחרורו. שירות המבחן קבע כי המפקחים, הגם שהינם אנשים נורמטיביים, לא מהווים דמויות סמכותיות עבור העורר. לגישת הסניגור שקילת שיקולים מעין אלה אינם מתפקידו של שירות המבחן ולכן אין לקבל את עמדתו זו.

שירות המבחן, וגם בית המשפט המחוזי, הדגישו את חומרת מעשיו של העורר. האחד נוגע לקשירת קשר לפריצה למטווח במטרה לגנוב נשק. השני נוגע להימלטות בלתי מרוסנת מאנשי אכיפת החוק, עד כדי פגיעה קשה באחד מהם. מעשים אלו הוכחו לכאורה ועולה מהם סימן שאלה ברור בדבר התאמת חלופת המעצר שהוצעה. רוצה לומר כי ניתן להניח שהערבים הינם נורמטיביים, אך בד בבד אין בכוחם להפוך את החלופה לכזו שבכוחה להשיג את מטרת המעצר. כך התרשם שירות המבחן במקרה זה, וכך גם בית משפט קמא אשר המפקחים הפוטנציאליים העידו לפניו. עולה אפוא כי הקושי בחלופה נסוב סביב ההערכה לגבי העורר עצמו, על סמך מעשיו לכאורה. תסקיר שירות המבחן בחן את חלופות המעצר בצורה עניינית ומקיפה. בנסיבות הללו, אין בידי להצביע על טעות שנפלה בפסק הדין של בית המשפט המחוזי המצדיקה את התערבותי.

3.

הערר נדחה.

ניתנה

היום, ח' בניסן התשפ"א (21.3.2021).

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצוטט על ידי (1 מסמכים)

הלכות

  1. 1כאשר מעשי העורר לכאורה מעוררים סימן שאלה בדבר התאמת חלופת המעצר, הקושי נוגע להערכה לגבי העורר עצמו, ואין די בנורמטיביות המפקחים כדי להפוך את החלופה לכזו שתשיג את מטרת המעצר.