בש"פ 1635/06 יהודה רפפורט נ. מדינת ישראל

בערעור (ב"ש 90561/06).

ביום 13.2.2006 דחה בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו את הבקשה לעיכוב הביצוע, וזאת על סמך בקשת המערער ומבלי לקיים דיון. בית המשפט המחוזי ציין, כי אין מקום לעכב את עונש הפסילה בנסיבות תיק זה.

ד.(1) בערעור דנא נתבקש, כי בית משפט זה יורה על עיכוב ביצועו של העונש שנגזר עליו. לחלופין מבקש המערער להורות לבית המשפט המחוזי לקיים דיון במעמד הצדדים בבקשה לעיכוב הביצוע.

(2) לטענת המערער, שגה בית המשפט המחוזי כשדחה את הבקשה לעיכוב הביצוע, שכן סיכויי הערעור, בהתאם לאמור בהודעת הערעור, טובים ביותר. עוד נטען, כי שגה בית המשפט המחוזי בשקלול מכלול הנתונים שעמדו בפניו, ובהם נסיבותיו האישיות של המערער, העובדה כי תקופת הפסילה קצרה וכן בחינת עברו של המערער על רקע ותקו בנהיגה. לדברי המערער, העובדה, שבית משפט השלום לתעבורה עיכב את ביצוע הפסילה בחודש, עומדת אף היא לזכותו. טענתו האחרונה של המערער נוגעת לדחיית הבקשה לעיכוב ביצוע מבלי לקיים דיון בבקשה, ומבלי לנמק את ההחלטה בנוגע לדחיית הבקשה. לדבריו, על בקשות נאשם בפלילים יידונו בפניו, ועל ההחלטות בדבר הבקשות וקבלתן או דחייתן להיות מנומקות.

(3) לטענת המשיבה, נוכח העובדה, שהכרעת הדין ניתנה על בסיס מהימנותם של העדים, הסיכויים להתערבותו של ערכאת הערעור בפסק הדין נמוכים. עוד טוענת המשיבה, כי נוכח נימוקי גזר הדין, חומרת העבירות ועברו התעבורתי של המערער, בצדק נהג בית המשפט המחוזי כשדחה את הבקשה. לעניין הטענה, לפיה לא נערך דיון בעל פה בבית משפט המחוזי, גורסת המשיבה, כי זהו אחד מאותם מקרים, בהם לא נפל פגם מהותי כתוצאה מאי קיום דיון כזה בעל פה, ובכל מקרה ניתן יהיה לתקן את העניין במסגרת הערעור עצמו.

ד.גם במקרה זה – כמו בתיק אחר שנדון לפני בסמוך (בש"פ – צ"ל שם וגם בתיק זה ע"פ – 1634/06 עאסי נ' מדינת ישראל) – היה מקום לקיים, על פי מצוות סעיף 126 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) תשמ"ב-1982 דיון במעמד שני הצדדים (ראו ההנמקה ואשר הוער שם). ואולם, גם במקרה זה השאלה היא אם בנסיבות הזמן יש מקום לסרבל את ההליכים במערכת על-ידי החזרת הדיון בעיכוב הביצוע לבית המשפט המחוזי, וזאת שעה שהתיק העיקרי, כפי שנמסר על-ידי באת כוח המדינה, קבוע ליום 19.3.06. סבורני כי בנסיבות התיק דנא התשובה אינה בחיוב, גם אם הדין בטהרתו מצדיק החזרה לדיון במעמד הצדדים, ועל בית המשפט לקיימו ככלל בתיקים מעין אלה. הפסילה היא לשישה חודשים, בעבירה שבה נפגעה ילדה במעבר חציה- גם אם למרבה המזל לא היתה הפגיעה חמורה, כנראה- ולמערער עבר מכביד של למעלה מ-100 עבירות תנועה, ולכן מציב הערעור משוכה גבוהה. משקבוע הערעור ליום 19.3.06, בעוד פחות משבועיים, איני רואה בנסיבות טעם להליך נוסף; אני יוצא מן ההנחה כי הערעור יישמע במועדו. על כן אין בידי להיעתר לערעור.