פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
ע"פ 8793/06
בפני:
כבוד השופט א' רובינשטיין
המערערת:
נטלי חן
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשה לעיכוב ביצוע
תאריך הישיבה: עו"ד ט'
בחשון תשס"ז (31.10.06)
בשם המערערת: עו"ד דוד
גולן; עו"ד איתי אנשל
בשם המשיבה: עו"ד זיו
אריאלי
פסק דין
א.המערערת נדונה בבית המשפט לתעבורה בתל-אביב ביום 5.10.06 בעבירת נהיגה ברכב ללא מלוה, ונגזרו עליה קנס 400 ₪, פסילה ל-3 חודשים, ופסילה על תנאי ל-3 חודשים. היא עירערה לבית המשפט המחוזי וביקשה עיכוב ביצועו של עונש הפסילה, שעוכב בבית המשפט לתעבורה עד 22.10.06.
ב.בית המשפט המחוזי לא קיים דיון במעמד הצדדים ודחה (ביום 19.10.06) את בקשת העיכוב באמרו (ככל שניתן היה להבין את כתב היד) "לקבוע לדיון יחד עם הערעור. אין עיכוב ביצוע עד לדיון".
ג.בערעור בבית משפט זה נטען כי דחיה "על הנייר" ללא דיון נוגדת את הוראת סעיף 126 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) תשמ"ב-1982.
ד.אכן, במקרים רבים בעבר, כולל בעבר הקרוב, קבע בית משפט זה כי יש לקיים דיון במעמד הצדדים (ע"פ 6028/06 אמר נ' מדינת ישראל (טרם פורסם). על פי זאת, היה על בית המשפט המחוזי במקרה דנא לקיים דיון ולהכריע לאחריו.
ה.אמנם במקרים מסוימים, כדי שלא להוסיף הליך, החליט גם בית משפט זה בערעורים כאלה לגופם (ראו בש"פ 1635/06 רפפורט נ' מדינת ישראל (טרם פורסם)). בע"פ 6806/06 גלרמן נ' מדינת ישראל (טרם פורסם) עלתה שאלה, שעלתה גם בשיג ושיח עם בית המשפט בתיק דנא, האין מקום לפרשנות שתייתר דיונים בעל פה בבית המשפט המחוזי בעיכוב ביצוע של פסילה. ועוד, בע"פ 7333/06 דהאן נ' מדינת ישראל (טרם פורסם) סברה השופטת ברלינר כי הגיע הזמן לחקיקה שלפיה בכגון דא ניתן להסתפק בטיעונים בכתב. כך או אחרת, דומה שהמצב הנוכחי טעון שינוי. שכן מעבר לזמן השיפוטי המוקדש לכך – בשתי ערכאות ערעור לפי הדין הקיים – יש גם דיסוננס, שעליו אף הצביעה השופטת ברלינר, ביחס שבין בקשת עיכוב ביצוע ודרישת סעיף 126 הנזכר, לבין מקרים שבהם ניתן לדון בהיעדר בתיק עצמו (סעיף 240(א)(3) לחוק סדר הדין הפלילי). משאלת השינוי הפרשני (או אולי החקיקתי) – שיקל על בית משפט זה כמו גם על בית המשפט המחוזי – היא עתה מדיניות התביעה, כמסתבר מעמדתה בתיק זה ובתיקי גלרמן ודהאן, הנזכרים.
ו.באשר לתיק הספציפי, בסופו של יום העדיפה הפרקליטות להותיר לשיקול דעת במקום להחזיר לבית המשפט המחוזי לדיון במעמד הצדדים. החלטתי ניתנת לגופה, מתוך רצון שלא לסרבל. הערעור קבוע בבית המשפט המחוזי ליום 23.11.06. כדי שלא יפוג ויתייתר חלק ניכר מטעמו, ראיתי מקום לעכב ביצועו של נושא הפסילה עד להכרעה בערעור. הרישיון יוחזר למערערת לעת הזאת. הערעור מתקבל איפוא בהתאם לאמור.
ניתנה היום, י' בחשון תשס"ז
(1.11.06).
ש ו פ ט