בש"פ 1647/97מרדכי ניומן נ. מדינת ישראל

1.מרדכי נוימן (להלן - המבקש) הורשע בבית משפט השלום לתעבורה בפתח-תקווה (כב' השופט י' בשן) בהפרעה לתנועה ובאי ציות להוראת שוטר, בניגוד לתקנות 21(ב)(1) ו- 23(א)(1) לתקנות התעבורה, התשכ"א1961- בהתאמה. נגזר עליו קנס בסך 700 ש"ח. כן, הושת עליו מתן התחייבות כספית על סך 5,000 ש"ח כי לא יעבור עבירה של אי ציות להוראות שוטר בתוך שלוש שנים (ת.פ. 35487297). ערעורו לבית המשפט המחוזי נדחה באשר להכרעת הדין. עם זאת, בוטלה התחייבותו הכספית על סך 5,000 ש"ח (ע"פ 1569/96 על ידי כבוד השופט א. משאלי).

2.טענות המבקש בפנינו הן כלהלן: האחת , כי טעו הערכאות דלמטה בקביעתן לגבי מסגרת פעולתו באירוע. המבקש פעל במקום על פי חוק. בהיותו קצין צבא, בשירות מילואים פעיל באותו יום, הוא פיקד על קבוצת חיילים במחסום. ככזה, השוטר היה כפוף לפקודתו. לא ההיפך; השניה , כי בית משפט קמא מנע ממנו מלהוכיח את נכונות טענותיו. שכן, בית המשפט סירב לדחות הדיון עד לשובו של מח"ט האזור מחו"ל. האחרון היווה עד הגנה מרכזי עבורו; השלישית , כי טעו הערכאות דלמטה בהערכת מהימנות עד התביעה. הלה נקם בו לאחר שהמבקש התלונן נגדו. כן, נמנע ממנו מלזמנו בשנית לחקירה; הרביעית , כי לבית המשפט לא היתה כלל סמכות עניינית לדונו. היה על בית דין צבאי לדונו; לבסוף , כי לאור חזרת התביעה בה מהאישום - לגביה הוברר אחר כך כי מקורה בטעות - היה מקום לזכותו.

3.דין הבקשה להידחות. מעמדו של המבקש בארוע כמפקד או כאזרח נידון על ידי בתי המשפט קמא. אין מקום להתערב בקביעתם. הבקשה אינה מעלה עילה העומדת במבחנים הדרושים למתן רשות ערעור. הבקשה נדחית.