פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
1649/19
לפני:
כבוד השופט א' שטיין
המבקש:
פלוני
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על
החלטת בית המשפט המחוזי חיפה בעמ"ת 38719-02-19 מיום 5.7.2018 שניתנה
על-ידי השופט נ' סילמן
בשם המבקש:
עו"ד אביגדור פלדמן
החלטה
1.
לפניי בקשת רשות ערעור לפי סעיף 53(א1) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996, על החלטת בית המשפט המחוזי חיפה (השופט נ' סילמן ) בעמ"ת 38719-02-19, במסגרתה נדחה הערר אשר הגיש המבקש על החלטת בית משפט השלום חיפה (השופטת מ' פיקוס בוגדאנוב ) במ"ת 49371-08-17 (להלן: בית משפט השלום ).
הרקע לבקשה
2.
עובדות המקרה דנן, כולל פרטי כתב האישום וההליכים הקודמים, נדונו בהחלטות קודמות של בית משפט זה – בש"פ 5796/18 מדינת ישראל נ' פלוני (19.8.2018 ) ובש"פ 7029/18 פלוני נ' מדינת ישראל (16.10.2018) (להלן: בש"פ 7029/18 ). משכך, אסתפק בסקירת עיקרי הדברים הדרושים להכרעה בבקשה הנוכחית.
3.
ביום 24.8.2017 הוגש נגד המבקש כתב אישום המייחס לו עבירות של הסתה לטרור ותמיכה בהתאחדות בלתי מותרת. במקביל להגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצר המבקש עד לתום ההליכים המתנהלים נגדו , ובקשה זו התקבלה ביום 6.9.2017.
4.
ביום 5.7.2018 הורה בית משפט השלום על מעצרו של המבקש תחת פיקוח אלקטרוני בכפר כנא, בפיקוחו של אחד מחמישה מפקחים שנמנו בהחלטה. על החלטה זו הגישה המשיבה ערעור שנדחה על ידי בית משפט קמא ביום 6.7.2018.
5.
במהלך הדיונים שנערכו בבית משפט השלום בנוגע למעצרו של המבקש תחת פיקוח אלקטרוני הוצעה על ידיו רשימת מפקחים שכללה בין היתר את אשתו. בית המשפט דחה את אפשרות הוספתה של זו כמפקחת לאחר שהתרשם בחקירתה כי לא תוכל לשמש גורם פיקוח סמכותי, הן בשל קרבתה אל המבקש והן בשל אמונתה בהתנהלותו.
6.
ביום 28.8.2018 שב והגיש המבקש בקשה להוספת מספר מפקחים לרשימה. בין אלו שהוספתם התבקשה נכללה גם אשת המבקש, וזאת לאחר ששירות המבחן מצאה כשירה לשמש כמפקחת עליו. ביום 12.9.2018 דחה בית משפט השלום את הבקשה להוספת אשת המבקש כמפקחת מאותם הטעמים שצוינו בהחלטתו הקודמת. המבקש הגיש ערר על החלטה זו לפני בית משפט קמא, וביום 27.9.2018 נדחה עררו. על החלטה זו הוגשה לבית משפט זה בקשת רשות ערעור, שנדחתה אף היא (ראו בש"פ 7029/18 הנ"ל, החלטתו של השופט מ' מזוז ).
7.
המבקש לא אמר נואש, וביום 29.1.2019 הגיש לבית משפט השלום בקשה לעיון חוזר בהחלטתו שלא לאשר את אשתו כמפקחת. משהתרשם בית המשפט שלא חל שום שינוי בנסיבות המצדיק את שינוי ההחלטה, דחה את הבקשה. גם על החלטה זו הגיש המבקש ערר לבית משפט קמא, שנדחה ביום 26.2.2019.
8.
מכאן בקשת רשות הערעור שלפניי, שבגדרה מלין המבקש על דחיית עררו האחרון.
טענות המבקש
9.
המבקש טוען כי כל המפקחים שאושרו עד כה על ידי בית משפט השלום הם גברים – ולא בכדי. לטענתו, החלטות כל הערכאות בעניין זה נגועות בתפיסה סטריאוטיפית פוגענית כלפי אשת המבקש – תפיסה המשפילה לא רק אותה, אלא כל אישה באשר היא. משכך, לדעתו, בקשה זו מעוררת שאלה משפטית כללית שמעבר לעניינו הפרטי.
דיון והכרעה
10.
לאחר שעיינתי בבקשה ובחומר שהונח לפניי, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. כידוע, "רשות לערור ב'גלגול שלישי' על החלטה בענייני מעצרים תינתן במקרים בהם מתעוררת שאלה בעלת חשיבות כללית החורגת מעניינם הפרטי של הצדדים להליך, או בהתקיים נסיבות חריגות [...]" (ראו בש"פ 7029/18, פסקה 9) . הבקשה שלפני י אינה מקיימת דרישה יסודית זו. החלטה בעניין פיקוח במעצר עד תום ההליכים תחת איזוק אלקטרוני היא לעולם החלטה אינדיווידואלית. טענותיו של המבקש אינן חורגות מתחום ענינו הספציפי , וממילא אינן מעלות שום שאלה עקרונית המצדיקה את מתן רשות הערעור.
11.
למעלה מן הנדרש, אציין כי לא מצאתי כל פגם בהחלטת בית משפט קמא. החלטתו זו התבססה על מספר שיקולים, לרבות הבעייתיות הכרוכה בפיקוח באמצעות בן או בת זוג של העצור/ה. בעניין זה כבר הזדמן לי להעיר כי " יש לי ספקות לגבי פרקטיקה זו ככל שמדובר בעבירות [...] שאינן מוחרגות מן הכלל הפוסל את [קרובו של נאשם] מלשמש עד נגד [הנאשם] במשפט פלילי (ראו סעיפים 4 ו-5 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971). מינוי מפקח שלא יוכל להעיד נגד הנאשם במקרה שהלה יבצע עבירה בהיותו נתון בפיקוחו איננו דבר רצוי" (ראו בש"פ 8667/18 מדינת ישראל נ' מיעראי , פסקה 13
(7.12.2018) ).
12.
אשר על כן, אני דוחה את הבקשה.
ניתנה
היום, ו' בניסן התשע"ט (11.4.2019).
ש ו פ ט