פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"פ 1675/11 נמרוד גרון נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין פלילי · הארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעורערעור על החלטת רשם בבית המשפט העליון בבקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי בערעור על פסק דין של בית המשפט לתעבורה

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה ערעור על החלטת הרשם שדחה בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור. נקבע כי לא נמצא פגם בהחלטת הרשם, שקבע כי פסק הדין הוקרא לצדדים במעמד הדיון. המערער השתהה כחצי שנה בטרם פנה לקבלת העותק המודפס, והשיהוי הזה הצדיק דחיית הבקשה.

העובדות

המערער ביקש להאריך את המועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי, שדחה את ערעורו על פסק דין של בית המשפט לתעבורה. לטענתו, פסק הדין לא נמסר לו במעמד הדיון, והוא קיבל עותק מודפס רק כחצי שנה לאחר מכן. הרשם דחה את הבקשה בקביעה כי פסק הדין הוקרא במעמד הדיון וכי המערער לא פעל בהקדם להשגת העותק.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם בקשת רשות הערעור הוגשה במועד, כאשר פסק הדין הוקרא לצדדים על נימוקיו במעמד הדיון?
  2. 2.האם הוכח טעם ממשי המצדיק הארכת מועד להגשת בקשת רשות הערעור?

הלכות

  1. 1

    פסק דין שהוקרא לצדדים על נימוקיו במעמד הדיון מתחיל את מניין המועד להגשת בקשת רשות ערעור, והמתנה של כחצי שנה להשגת עותק מודפס מהווה שיהוי המצדיק דחיית בקשת הארכת המועד.

    ״לאור העובדה שהמערער השתהה במשך כחצי שנה, פרק זמן ארוך אף בהתחשב בפגרה ובתקופת החגים, בטרם פנה לבית המשפט על מנת לקבל עותק מפסק הדין.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הארכת מועד
  • בקשת רשות ערעור
  • החלטת רשם
  • פסק דין
  • טעם ממשי
  • פגרה
  • חשיבות ציבורית

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בש"פ

1675/11

בפני:

כבוד השופט ס' ג'ובראן

המערער:

נמרוד גרון

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

ערעור על החלטתו של כבוד רשם בית

המשפט העליון ג' שני מיום 13.2.11 בבש"פ 807/11

פסק-דין

לפניי ערעור על החלטת כבוד הרשם ג' שני (בש"פ 807/11) מיום 13.2.2011, במסגרתה נדחתה בקשת המערער להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור.

המערער הגיש בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 18.7.2010 במסגרתו נדחה ערעור של המבקש על פסק דינו של בית המשפט לתעבורה בתל אביב-יפו. בבקשתו, טען המבקש כי פסק הדין לא נמסר לו במעמד הדיון שנערך ביום 18.7.2010 וכי קיבל לידיו עותק של פסק הדין רק ביום 10.1.2011 ולכן בקשת רשות הערעור מוגשת במועד. למען הזהירות טען המבקש כי יש לאפשר לו להגיש את בקשת רשות הערעור אף אם חלף המועד וזאת לנוכח החשיבות הציבורית בבירורה.

ביום 13.2.2011 דחה כבוד הרשם את הבקשה. ראשית, קבע כבוד הרשם כי בקשת רשות הערעור לא הוגשה במועד וזאת כיוון שפסק הדין של בית המשפט המחוזי הוקרא לצדדים על נימוקיו ביום 18.7.2010 וכן כיוון שהמערער לא ניסה להשיג את העותק המודפס בהקדם אלא המתין כחצי שנה בטרם פנה לבית המשפט. שנית, קבע כבוד הרשם כי המערער לא הראה טעם ממשי המצדיק את הארכת המועד להגשת בקשת רשות הערעור וזאת, בין היתר, כיוון שסיכויי הבקשה אינם גבוהים.

מכאן הערעור שבפניי, במסגרתו טוען המערער כי שגה כבוד הרשם בכך שקבע כי בקשת רשות הערעור לא הוגשה במועד. לטענתו, לא בהכרח שמלוא הנימוקים של פסק הדין הוקראו במעמד הדיון וכי לא ניתן להסתמך בעניין זה על תרשומת שכתבה הפרקליטה שנכחה בדיון. עוד טוען המערער כי שגה כבוד הרשם בכך שקבע כי הוא זנח את האפשרות להשיג של פסק הדין. לטענתו, לא היו בידיו הכלים להשיג על פסק הדין עד שהיה בידיו נוסח מלא ומודפס וכי לאור העובדה שפסק הדין הוקרא בפגרת הקיץ וכן לאור העובדה שלעתים עובר זמן רב עד שפסקי דין נשלחים לצדדים, לא מדובר על פרק זמן ארוך אשר מעיד על זניחת האפשרות להגיש בקשת רשות ערעור. לבסוף, טוען המערער כי בקשת רשות הערעור שברצונו להגיש מעלה שאלה משפטית בעלת חשיבות ציבורית ואף מטעם זה יש לאפשר לו להגישה.

לאחר שעיינתי בהחלטת הרשם, בבקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור ובהודעת הערעור הגעתי לכלל מסקנה, כי דין הערעור להידחות. לא מצאתי כל פגם בהחלטתו של הרשם המצדיק את התערבותה של ערכאת הערעור. יתרה מכך, נראה כי החלטתו של כבוד הרשם נכונה וצודקת בנסיבות העניין וזאת בייחוד לאור העובדה שהמערער השתהה במשך כחצי שנה, פרק זמן ארוך אף בהתחשב בפגרה ובתקופת החגים, בטרם פנה לבית המשפט על מנת לקבל עותק מפסק הדין.

אשר על כן, דין הערעור להדחות.

ניתן היום, ז' באדר ב התשע"א (13.3.2011).

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

הלכות

  1. 1פסק דין שהוקרא לצדדים על נימוקיו במעמד הדיון מתחיל את מניין המועד להגשת בקשת רשות ערעור, והמתנה של כחצי שנה להשגת עותק מודפס מהווה שיהוי המצדיק דחיית בקשת הארכת המועד.