בש"פ 1732/09 יעקב בן יששכר נ. מדינת ישראל

1.

לפניי בקשה לעיון חוזר בהחלטתי מיום 10.3.2009 בדבר דחיית בקשה למתן ארכה להגשת בקשת רשות לערער על פסק-דין של בית המשפט המחוזי, שדן בערעור המבקש על פסק דין של בית משפט השלום בעניינו. העיון החוזר התבקש ביום 6.9.2009 על יסוד טענה בדבר "אי סבירות קיצונית".

2.

עם מתן החלטתי מיום 10.3.2009 הסתיים הטיפול בבקשה להארכת מועד. במצב דברים זה, ספק רב אם לבקשה לעיון חוזר – שהוגשה חצי שנה מאוחר יותר – יש עיגון בסדר הדין (ראו, בש"א 5406/09 אסדון נ' פקיד שומה תל אביב 3 (לא פורסם, 19.7.2009). מכל מקום, אפילו ניתן להתייחס להחלטה מיום 10.3.2009 כהחלטת ביניים אשר אינה יוצרת מעשה בי-דין, וספק רב אם הדבר ניתן, הרי שפתיחת פתח לשינוי ההחלטה מוגבלת למקרים בהם התרחשו נסיבות חדשות לאחר מתן ההחלטה. לאחר עיון בבקשה, באתי לכלל מסקנה כי במקרה זה לא מתקיימת עילה המצדיקה שינוי החלטתי בהתאם לאמת מידה זו. הטענות שמעלה המבקש אינן טענות שצמחו כתוצאה משינוי נסיבות לאחר מתן ההחלטה המקורית, אלא טענות ערעוריות באופיין.

הבקשה נדחית.