בש"פ 1740/10 מדינת ישראל נ. אברהם כהן

1.

המשיב עומד לדין בבית המשפט המחוזי בחיפה באשמת רצח שכנתו, שרון יניב (להלן: המנוחה ). על פי הנטען בכתב האישום ביצע המשיב את הרצח יחד עם בת זוגו דאז, רחל נגר (להלן: רחל ). תחילה הוגש ביום 15.3.2009 כתב אישום נגד המשיב ונגד רחל במשותף, אך ביום 29.11.2009 הורה בית משפט קמא, לבקשת המדינה, על פיצול כתב האישום ומשפטה של רחל המשיך להתנהל בנפרד והוא עומד על סף סיום (סיכומי המאשימה הוגשו ביום 11.2.2010 וסיכומי ההגנה צפויים להיות מוגשים ביום 12.3.2010). הרקע למעשה הרצח המיוחס למשיב הוא חוב כספי שחב המשיב למנוחה על פי הנטען וויכוח שהתפתח בשל כך בין המנוחה ובין המשיב ורחל. במסגרת הדיון בבקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו קבע בית המשפט המחוזי כי קיימות ראיות לכאורה המלמדות על כך שהמשיב גרם למותה של המנוחה בעת שחנק אותה תחילה בידיו ולאחר מכן ברצועת עור שכרך על צווארה. עוד קבע בית המשפט המחוזי כי יש להביא את עניינו של המשיב לבדיקה בפני ועדת אבחון נוכח העובדה כי בעבר נקבע שהוא סובל מפיגור וזאת על מנת לבדוק האם הוא היה בלתי כשיר בעת ביצוע המעשה. בהחלטתה מיום 7.6.2009 קבעה ועדת האבחון כי המשיב מתפקד ברמת פיגור שכלי קל וכי קיימת אצלו הפרעת התנהגות עם גוון אנטי-סוציאלי. עוד קבעה הוועדה כי במצבים שגרתיים כושר השיפוט שלו דל וכי במצבי לחץ ותסכול עלול כושר השיפוט להיפגע עוד יותר. בעקבות החלטה זו הורה בית המשפט המחוזי בהחלטתו מיום 5.7.2009 על העברתו של המשיב לאגף הנעול במעון נווה מנשה על מנת שיוחזק שם במעמד של עצור.

2.

מאז מעצרו של המשיב התקיימו שמונה ישיבות הוכחות במהלכן נשמעו עשרים ושמונה עדי תביעה, אך לאחר שבית משפט קמא נעתר לבקשה המאשימה לפצל את כתבי האישום של המשיב ורחל בוטלו שלושה מועדי הוכחות שהיו קבועים לחודש דצמבר 2009. בינתיים חלפו תשעה חודשים מאז מעצר המשיב ומשלא הסתיים משפטו עתרה המדינה להארכת המעצר בשלושה חודשים ובית משפט זה נעתר לבקשה והורה על הארכת המעצר כמבוקש (ראו החלטת כב' השופט גרוניס בבש"פ 9659/09 מיום 11.12.2009). ביום 26.1.2010 התקיים דיון נוסף בבית משפט קמא במהלכו ניתנה הסכמת בא-כוח המשיב לכך שכל הראיות והעדויות שנשמעו במשפט המשותף ישמשו כראיה גם במשפט החדש, בלא צורך לשמוע את העדים בשנית ובעקבות כך קבע בית משפט קמא שלושה מועדים נוספים לשמיעת הוכחות ביום 14.3.2010, ביום 21.3.2010 וביום 22.3.2010. אלא שבינתיים חלפה גם תקופת ההארכה ומשלא נסתיים המשפט במהלכה עותרת המדינה בשנית להארכת מעצרו של המשיב.

זוהי הבקשה שבפני.

3.

בהחלטה הנוגעת להארכה הראשונה עמד בית משפט זה על כך שהתביעה צריכה היתה לבקש את ההפרדה בין כתבי האישום בשלב מוקדם יותר וכי שגתה משלא עשתה זאת. ואף על פי כן לא מצא בית המשפט מקום להורות על חלופת מעצר בעניינו של המשיב מן הטעמים שפורטו בהחלטתו. עד כמה שגויה היתה התנהלות המדינה בעניין זה ניתן ללמוד מן העובדה כי במהלך תקופת ההארכה הראשונה שניתנה, לא קודם הדיון כלל וגם בתקופת ההארכה הנוספת המתבקשת עתה לא ניתן יהיה ככל הנראה לסיים את שמיעת התיק, נוכח העובדה כי המדינה מבקשת להעיד את רחל לאחר שמשפטה יסתיים ולעת הזו אף שמשפטה מצוי כאמור בשלב הסיכומים, אין לדעת מתי יתאפשר הדבר. משכך, ספק אם ניתן יהיה לנצל ביעילות את שלושה התאריכים הקבועים לחודש מרץ 2010 (הצדדים מסרו כי בחלק מאותם תאריכים צפויה להישמע לבקשת המשיב עדותם של חברי ועדת האבחון, כעדי תביעה). כמו כן ציין בא-כוח המשיב כי פרשת ההגנה לא תהא קצרה ופרט לעדי העובדה שיישמעו במסגרתה צפויים להעיד גם עדים הנוגעים לכושר השיפוט של המשיב בעת ביצוע המעשה המיוחס לו ולאבחונו.

4.

המדינה עותרת למרות כל אלה להארכת מעצרו של המשיב והיא מדגישה את מסוכנותו הרבה נוכח מעשה הרצח המיוחס לו בכתב האישום. מנגד טוען בא-כוח המשיב כי ניתן בשלב הזה להסתפק בחלופת מעצר והוא מציע כי המשיב ימשיך לשהות

במעון נווה מנשה באגף הנעול אך זאת בתנאים של חלופת מעצר ולא במעמד של עצור, על כל הנובע מכך באשר להבאתו לדיונים, איזוקו וישיבתו על ספסל הנאשמים.

5.

התלבטתי אם אין מקום בשלב זה לקבל את עמדת בא-כוח המשיב נוכח העיכוב שנוצר בשמיעת התיק, הצפויה כנראה להימשך גם אל מעבר לתקופת ההארכה הנוספת בנסיבות שנוצרו. יחד עם זאת, אין להתעלם מן העובדה שמשפטה של רחל עומד בפני סיום ואם יעשה בית משפט קמא מאמץ מיוחד (ככל שיומנו מאפשר זאת) ויקבע מועדים נוספים בתוך תקופת ההארכה שנתבקשה, כי אז לא מן הנמנע הוא שניתן יהיה לפחות לקדם את התיק לקראת סיום שמיעתו במהלך תקופה זו. בהתחשב באמור לעיל ובהתחשב במסוכנותו הרבה של המשיב הנלמדת מן העבירה המיוחסת לו ומן האופן שבו, על פי הנטען, ביצע את המעשה, אני נעתרת גם זו הפעם לבקשת המדינה ומורה על הארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים או עד למתן פסק דין בתפ"ח 1944-12-09 בבית המשפט המחוזי בחיפה, לפי המוקדם.