בש"פ 1777/19 מדינת ישראל נ. ואסאם טאהא

1.

בקשה להארכת מעצרו של המשיב לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים ), בתשעים ימים החל מיום 16.3.2019, או עד למתן פסק דין בת"פ 37706-12-17 בבית המשפט המחוזי חיפה, לפי המוקדם.

2.

ביום 19.12.2017 הוגש נגד המשיב כתב אישום לבית המשפט המחוזי בחיפה המייחס לו עבירת רצח, וכן עבירות בנשק ושיבוש מהלכי משפט.

על פי עובדות כתב האישום, על רקע קשיים כלכליים אליהם נקלע המשיב וחוב כספי שהוא חב ליוסף גטאס (להלן: המנוח ) אותו נדרש להחזיר, התפתח דין ודברים ביניהם, בעקבותיו ירה המשיב במנוח שתי יריות, אחת מהן מטווח קרוב. לאחר הירי

נמלט המשיב מהמקום, תוך שהוא מנחה את משפחתה של אשתו לטעון כי שהה אצלם במועד הרצח וכן הנחה אותם לזרוק את הבגדים שלבש בעת האירוע. המנוח הובהל לבית החולים שם נקבע מותו.

3.

בד בבד עם הגשת כתב האישום הגישה המדינה בקשה לעצור את המשיב עד לתום ההליכים נגדו. ביום 13.2.2018 קבע בית המשפט

המחוזי (השופט א'

פורת ) כי ישנה תשתית ראייתית לכאורה לביסוס העבירות המיוחסות למשיב. כן נקבע כי בנסיבות העניין קיים חשש ממשי להימלטות מאימת הדין ושיבוש מהלכי משפט מצד המשיב, ועל כן הורה על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.

4.

ביום 17.9.2018 הוארך מעצרו של המשיב בתשעים ימים, בהסכמתו (בש"פ 6539/18), וביום 1.1.2019 נעתר בית משפט זה לבקשת המדינה והאריך בתשעים ימים נוספים את מעצרו של המשיב, החל מיום 17.12.2018 (בש"פ 8607/18).

5.

בבקשה הנוכחית להארכת מעצרו של המשיב נטען בין היתר, כי המסוכנות הנשקפת מהמשיב היא גבוהה והיא נלמדת מחומרת העבירות המיוחסות לו ונסיבותיהן וכן מעברו הפלילי. כן נטען כי קיים יסוד סביר לחשש כי שחרורו ממעצר יביא לשיבוש מהלכי משפט, התחמקות מהליכי שפיטה או השפעה על עדים.

אשר לקצב ניהול ההליך, צוין כי עד כה התקיימו שנים עשר דיוני הוכחות, וקבועים עשרה מועדי הוכחות נוספים במהלך החודשים הקרובים להמשך שמיעת התיק. כן צוין כי לאחרונה התיק הועבר בהסכמת הצדדים להליך גישור במהלכו התקיימו שתי ישיבות, אולם בשלב זה הצדדים טרם הגיעו להסכמות.

6.

בדיון לפני חזרה באת כוח המדינה על טענותיה דלעיל תוך עדכון כי נכון להיום התקיימו 12 ישיבות הוכחות בהם נשמעו 23 עדי תביעה, וקבועים 8 מועדים נוספים. הוטעם כי עדי התביעה העיקריים כבר נשמעו, ורוב העדים הנותרים הם עדים בעניינים טכניים, כך שהמשפט צפוי להסתיים בפרק זמן סביר.

מנגד, בא כוח המשיב טען כי מדובר בהארכה שלישית, ובחלוף הזמן גם השתנתה נקודת האיזון באופן המצדיק בחינת אפשרות לחלופת מעצר. נטען כי אמנם המשפט מתנהל בקצב סביר אך עדיין הוא צפוי להמשך עוד תקופה לא קצרה. נוכח האמור ביקש בא כוח המשיב כי לצד הארכת המעצר המבוקשת יורה אורה על הכנת תסקיר עדכני בעניינו של המשיב לבחינת חלופת מעצר.

7.

דין הבקשה להתקבל.

8.

כידוע, במוקד הדיון בבקשה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק המעצרים עומד קצב התקדמות ההליך לצד האיזון בין זכויות הנאשם לבין הצורך בשמירת שלום הציבור ותקינות ההליך המשפטי. במסגרת זו על בית המשפט לתת דעתו, בין היתר, לאופי העבירות המיוחסות לנאשם ולמידת המסוכנות הנשקפת ממנו, כמו גם לעוצמת עילות המעצר הסטטוטוריות לפי סעיף 21 לחוק המעצרים המתקיימות בנאשם.

9.

למשיב מיוחסות עבירות חמורות מאוד - עבירת רצח וכן עבירות וכן עבירות בנשק ושיבוש מהלכי משפט. מעשי המשיב ונסיבות ביצועם מצביעים על מסוכנות גבוהה. כן מתקיים במשיב חשש ממשי לשיבוש הליכי משפט.

10.

כפי שכבר נפסק לא פעם, "רק במקרים נדירים ביותר ויוצאי דופן, ניתן יהיה להסתפק בחלופה למעצרו של מי שמואשם בעבירה של רצח בכוונה תחילה, שהיא החמורה שבעבירות" (בש"פ 2646/97 עודה נ' מדינת ישראל , פ"ד נא(1) 526, 528-527 (1997), כן ראו: בש"פ 6910/13 מדינת ישראל נ' קבלאן , פסקה 17 (17.10.2013); בש"פ 4053/13

פטר נ'

מדינת ישראל , פסקה 9 (17.6.2013); בש"פ 3517/14 מדינת ישראל נ' ג'ורבאן,

פסקה 13 (25.05.2014); בש"פ 2674/17 מדינת ישראל נ' גילאוי , פסקה 12 (27.3.2017); בש"פ 7050/18 מדינת ישראל נ' בייז'רי , פסקה 9 (16.10.2018) ועוד רבים זולתם).

11.

בנסיבות אלה, וכאשר נראה כי ההליך מתנהל ומתקדם בקצב סביר,

אין מנוס מהארכת מעצרו של המשיב כמבוקש.

12.

אשר על כן אני מורה על הארכת מעצרו של המשיב ב- 90 ימים החל מיום 16.3.2019, או עד למתן פסק דין בת"פ 37706-12-17 בבית המשפט המחוזי חיפה, לפי המוקדם.