בש"פ 1798/03 מדינת ישראל נ. יצחק איסקוב

בהחלטתי בבש"פ 6304/02 מיום 30.7.02 דחיתי את עררו של המשיב על ההחלטה לעצרו עד תום ההליכים. הבעתי דעתי כי מעשיו מעידים על הסיכון הנשקף ממנו. עם זאת, הבעתי דעתי באותה החלטה, "כי מן הראוי לקבוע מועדי שמיעה נוספים וקרובים, שכן בהתחשב בגילו של העורר ובמכלול הנסיבות האופפות פרשה זו, מן הראוי לעשות כל מאמץ לבירורה המהיר". תקווה זו נכזבה. משפטו של המשיב התמשך מעבר למצופה. חלק מן התאריכים שנקבעו בזמנו בוטלו עקב אילוצים ביומנו של בית המשפט. בתום תשעה חודשי המעצר הוגשה בקשה להארכת מעצרו של המשיב ב-90 ימים. בקשה זו באה בפני חברי השופט א' לוי; בהחלטתו מיום 5.2.03 קבע השופט לוי כי היה נעתר לבקשת המדינה במלואה לוּ היה משתכנע שבתקופה המתבקשת יגיע משפטו של המשיב לסיומו. אולם משום שלאותה תקופה מבוקשת נקבעו שתי ישיבות בלבד, ומשום ששוכנע שלא ניתן לסיים את המשפט בתקופת ההארכה המבוקשת, האריך השופט לוי את מעצרו של המשיב ב-30 ימים בלבד, מתוך תקווה שבית המשפט המחוזי ימצא דרך, חרף יומנו העמוס, לקדם את שמיעתו של התיק על ידי קביעת מועדים נוספים. עתה חלפו 30 הימים שניתנו, ובקשת המדינה להארכת מעצר באה בפניי פעם נוספת. מתברר כי המדינה הגישה בקשה להוספת מועדים לשמיעה בעקבות החלטתו של השופט לוי, אולם נקבע רק מועד אחד, כך שברור כיום כי משפטו של המשיב לא יסתיים בתוך תקופת ההארכה הנוספת המבוקשת על ידי המדינה.

המשיב הוא אדם ללא עבר פלילי, הוא כיום בן 67 ומשפטו מתמשך ללא סיכוי כי יסתיים בתקופת ההארכה המבוקשת. לאחר שהובא לידיעתי בעת הדיון מידע לפיו התקיימו בפרשה זו הליכים בפני שופט מגשר, המלצתי בפני הצדדים כי, מעצרו של המשיב יוארך לתקופה קצרה, כדי למצות הליך של הידברות. אף שהצדדים בפניי לא העריכו כי יש סיכוי של ממש להגיע להסדר, הרי במצב שנוצר, סבורה אני כי ראוי לאפשר הידברות נוספת בין המשיב למדינה, ולשם כך מאריכה אני בהסכמת הסנגוריות את מעצרו של המשיב למשך 21 יום מיום 9.3.03. אם לא יגיעו הצדדים להסדר תובא הבקשה בפניי בתום התקופה, כדי שאוכל לשקול אם יש תנאים הולמים לשחרורו של המשיב לחלופת מעצר.