בש"פ 1822/09 מדינת ישראל נ. מוחמד שיבלי

בפניי בקשה להאריך את מעצרו של המשיב על פי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים), למשך תשעים ימים.

1.

המשיב ואדם נוסף, אסעד שיבלי (להלן: אסעד ולהלן ביחד: השניים ), עומדים לדין בבית המשפט המחוזי בנצרת בעבירות של הריגה, סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה, חבלה בכוונה מחמירה ומעשה פזיזות תוך נהיגת רכב. למשיב מיוחסות גם עבירות של סיוע להפקרה לאחר הפגיעה ואי-דיווח. יצוין כי אסעד עומד לדין בגין אישום נוסף ובעבירות נוספות שהוגשו במסגרת אותו כתב אישום. על-פי עובדות כתב האישום המתוקן (להלן: כתב האישום ) ביום 21.9.2007, סמוך לשעה 18:15-18:30 (להלן: המועד הרלוונטי ), לאחר תחילת צום יום הכיפורים ובסיום תפילת "כל נדרי" בבית הכנסת, שהו עשרות רבות של אנשים, לרבות ילדים, פעוטות, מבוגרים וקשישים בקרבת בית הכנסת בכפר תבור ובשדרות קק"ל הן על הכביש והן על המדרכה. בקהל האנשים שהתרכז במקום היתה גם הילדה טל זינו ז"ל, ילידת 22.4.1998, תלמידה בכתה ד', תושבת כפר תבור (להלן: טל ), אשר רכבה על אופניה. עוד עולה מכתב האישום כי במועד הרלוונטי הגיעו השניים מכפרם, כפר שיבלי, לכפר תבור בטרקטורון מסוג "פולאריס". אסעד נהג בטרקטורון והמשיב ישב מאחורנית. על פי הנטען הגיעו השניים לכפר תבור בכוונת מכוון כשיעדם הוא בית הכנסת, על מנת לחולל במקום מהומות, בהכירם את נוהגי יום הכיפורים ואת היעדר תנועת כלי רכב בישוב היהודי באותו היום. על פי האמור בכתב האישום נסעו השניים במהירות גבוהה, באורות גבוהים, ובאופן פרוע כשרעש המנוע מוגבר ומועצם ונשמע למרחוק. בעת שהשניים נסעו בכביש וקודם שהגיעו לקרבת בית הכנסת, רונן לוי (להלן: רונן ) שהיה במקום עם אשתו ובנותיו הפעוטות, אותן הרחיק מיד אל המדרכה, נעמד באמצע הכביש כשידיו פרושות לצדדים כדי לאותת לשניים להאט ולעצור. מכתב האישום עולה כי השניים לא זו בלבד שלא עצרו, אלא שאף הגבירו את מהירות הנסיעה אל עבר המקום בו עמד רונן, שנאלץ לקפוץ אל המדרכה על מנת לא להיפגע. עוד עולה מכתב האישום כי חיים סינדר (להלן: חיים ) תושב כפר תבור, נעמד אף הוא על הכביש בשדרות קק"ל בראותו את המהירות הגבוהה בה נסע הטרקטורון. חיים סימן אף הוא לשניים להאט או לעצור, אך הם לא שעו לסימניו והמשיכו לנסוע במהירות רבה ואף כיוונו את הטרקטורון לעברו במטרה לפגוע בו, בהיותם במרחק של 4- 5 מ'

ממנו והוא מילט עצמו לכיוון המדרכה.

על פי האמור בכתב האישום נסעו השניים, בין היתר, על שני גלגלים האחוריים בלבד כששני הגלגלים הקדמיים מורמים באוויר, ולאחר מכן שבו ונסעו על ארבעת הגלגלים כשהם ממשיכים בדהרה קדימה אל תוך קהל האנשים שהתרכז בסביבות בית הכנסת. מן האמור בכתב האישום עולה כי אנשים שהיו במקום נסו אל המדרכה על מנת למלט את נפשם מפני פגיעת הטרקטורון אך טל שהיתה אותה עת רכובה על אופניה לא הצליחה להגיע אל המדרכה מבעוד מועד והשניים פגעו עם חזית הטרקטורון בצידה הימני של טל שחצתה את הכביש במעבר חצייה, וכן בדופן הימני של האופניים. על פי האמור בכתב האישום כתוצאה מן הפגיעה נגרמו לטל מולטי טראומות בראש, בחזה, בבטן, באגן ובגפיים והיא פונתה במצב אנוש לחדר הלם בבית חולים "העמק" בעפולה שם נפטרה לאחר זמן קצר. עוד עולה מכתב האישום כי השניים אף שידעו שנפגע אדם, לא עצרו במקום ולא הושיטו עזרה לנפגעת, אלא המשיכו בנסיעה בכוונה להימלט מן המקום עד שהטרקטורון עלה על המדרכה, התנגש בעמוד תאורה והתהפך. כתוצאה מכך נפצעו השניים, המשיב נמלט רגלית מן המקום והסתתר מפני המשטרה במשך כשבוע ימים עד שהסגיר עצמו, ואסעד שניסה אף הוא להימלט מן המקום נתפס. לבסוף עולה מכתב האישום כי השניים נסעו בטרקטורון לאחר שהוסרו ממנו לוחיות הזיהוי, ללא קשת בטיחות וללא קסדות.

2.

עם הגשת כתב האישום עתרה המבקשת למעצרם של השניים עד תום ההליכים המשפטיים נגדם, וביום 1.11.2007 הורה בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' השופט ד' צרפתי) לשירות המבחן על עריכת תסקיר מעצר בעניינו של המשיב וקבע את המשך הדיון בשאלת המעצר ליום 25.11.2007, בציינו כי על פי הראיות לכאורה שהוצגו לו, המשיב לא הגיע לזירה באקראי אלא בצוותא וכשותפו של אסעד, כי הוצגו ראיות לכאורה לכך שמטרת הגעתם של השניים לזירת האירועים הייתה עבריינית, כי המשיב לא טען שהסתייג בשלב כלשהו מנהיגתו של אסעד בשים לב לכך שנהיגה זו נמשכה פרק זמן לא מבוטל, כי המשיב נמלט מן המקום והסגיר עצמו רק בחלוף שבוע ימים והתנהלותו מלמדת על שותפות לדבר עבירה עם אסעד שנעצר כבר באותו שלב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. ביום 25.11.2007 לאחר שהוגש תסקיר מעצר בעניינו של המשיב, התקיים בבית המשפט המחוזי דיון המשך במהלכו נחקרו שתי דודותיו של המשיב אשר הוצעו כמפקחות במסגרת חלופה של מעצר בית אצל אחת מהן בכפר זרזיר המרוחק מכפר שיבלי (חלופת מעצר לפיה ישהה בבית הוריו בכפר שיבלי נמצאה כבלתי ראויה על-ידי שירות המבחן). בית המשפט המחוזי התרשם כי החלופה בבית הדודה הולמת והורה על שחרור המשיב למעצר בית בכפר זרזיר כאמור, באיזוק אלקטרוני ותחת פיקוח שתי דודותיו לסירוגין, שחתמו על ערבויות כספיות להבטחת קיום תנאי השחרור.

3.

ביום 10.7.2008 הגיש המשיב בקשה לבית המשפט לעיון חוזר בתנאי מעצר הבית עקב שינוי בנסיבות וחלוף הזמן. בבקשתו עתר המשיב לשנות את תנאי מעצרו כך שישהה במעצר בית בשעות הערב והלילה בלבד, שיוסר האיזוק האלקטרוני, ישונה מקום המעצר מן הכפר בית זרזיר לבית הוריו בכפר שיבלי ותותר יציאתו לעבודה בשעות היום במאפיה תחת פיקוח וליווי צמודים. באותו יום הגישו ערביו של המשיב לבית המשפט המחוזי בקשה לביטול ערבות מפני שאינם יכולים עוד להשגיח עליו, ועתרו למצוא למשיב מקום מעצר אחר. דיון בבקשה האמורה נקבע לבסוף ליום 31.7.2008, אך טרם הדיון ביום 23.7.2008 נעצר המשיב לבקשתו לאחר שהחליט שאין הוא מסוגל עוד להישאר בביתם של הערבים, ומאז הוא עצור עד תום ההליכים נגדו. במקביל, באותו יום, הגישה המבקשת תגובתה לבקשת המשיב לעיון חוזר, בה הביעה התנגדות לבקשה משום שלא מצאה כי חל שינוי נסיבות, ובנוסף הגישה היא בקשה מטעמה לעיון חוזר בתנאי המעצר בה עתרה לעוצרו עד תום ההליכים נגדו בשל הפרת תנאי מעצר הבית. ביום 24.7.2008 התקיים דיון בשתי הבקשות לעיון חוזר בעניין מעצרו של המשיב במהלכו ביקש המשיב לשחרר את עורכי דינו מייצוג וטען כי אינו מעוניין בחלופת מעצר אחרת, כי הוא עומד על שחרורו ללא תנאים וכי אם דרישתו לא תיענה הוא מעדיף להישאר במעצר מאחורי סורג בריח.

בסיום הדיון הורה בית המשפט המחוזי (כב' השופט ה' ח'טיב) על מעצר המשיב עד למועד הדיון בבקשות ההדדיות לעיון חוזר וביום 31.7.2008 דחה בית המשפט המחוזי (כב' השופט ז' הווארי) את שתי הבקשות והורה שהמשיב יישאר בתנאי מעצר בית מלא בתנאים מגבילים בהתאם להחלטת בית המשפט המחוזי מיום 25.11.2007. המשיב התנגד לשחררו למעצר הבית והושאר במתקן הכליאה שם הוא נמצא כאמור עד היום. ביום 7.10.2008 הגיש המשיב בקשה נוספת לעיון חוזר בתנאי מעצר הבית ועתר לשחררו למעצר בית בבית הוריו בכפר שיבלי, תוך שהמעצר יוגבל לשעות הערב והלילה בלבד, ותותר יציאתו לעבודה בעסק של דודו אשר יפקח וילווה אותו. המבקשת מצידה התנגדה לבקשה. ביום 30.10.2008 דחה בית המשפט המחוזי (כב' השופט ד' צרפתי) את הבקשה הנוספת לעיון חוזר אך ציין כי למשיב שמורה הזכות לפעול להצגת חלופות מעצר אחרות התואמות את התנאים שנקבעו בהחלטה המקורית בעניין חלופת המעצר.

4.

משחלפו תשעה חודשים מיום מעצרו של המשיב ומשפטו טרם הסתיים, עותרת המבקשת להארכת המעצר בתשעים ימים נוספים. בבקשה צוין כי ביום 4.11.2007 בוצעה הקראה למשיב ולאסעד ושמיעת ההוכחות בתיק החלה סמוך לאחר מכן ביום 24.12.2007. עוד צוין בבקשה כי שמיעת פרשת התביעה הסתיימה ביום 27.2.2008, במהלך ארבע ישיבות הוכחות שהתקיימו עד אותו מועד וכי ביום 10.3.2008 החלה להישמע פרשת ההגנה במהלכה התקיימו 9 ישיבות. המשך הדיון בתיק התעכב, בין היתר, כך מוסבר בבקשה, בשל בקשת המשיב להעיד שוטר שהיה בחופשת מחלה ממושכת, וכן בשל בקשתו של אסעד לבדוק אפשרות לשחזור קלטת של משל"ט צפון, אותה ביקש להגיש כראיה. מכל מקום, בינתיים הוגשו ביום 4.3.2009 סיכומי התביעה וסיכומי ההגנה צפויים להיות מוגשים בעוד כשבוע ימים.

5.

בבקשתה טוענת המבקשת כי מעשיהם הפרועים והפרובוקטיביים של המשיב ואסעד נעשו בצוותא חדא וגרמו למותה של ילדה צעירה שחצתה את הכביש במעבר חציה, בערב יום הכיפורים סמוך לבית הכנסת בכפר תבור. עוד טוענת המבקשת כי מעשיו של משיב מלמדים על מסוכנותו לציבור וכי, כפי שקבע בית המשפט המחוזי, קיים בעניינו חשש להימלטות מן הדין. עם זאת, מציינת המבקשת כי בהתאם להחלטת בית המשפט המחוזי, ניתן לשחרר את המשיב לחלופת מעצר מחוץ לכפר מגוריו ובתנאי מעצר בית מלא ככל שיציע חלופה כאמור, אך בקשתו להשתחרר למעצר בית חלקי בבית הוריו בכפר שיבלי אינה הולמת ונדחתה על ידי בית המשפט המחוזי. עוד מציינת המבקשת כי ביום 1.1.2008 הפר המשיב את תנאי מעצר הבית בכך ששהה בבית דודתו לבדו, ללא פיקוח ובדיון מיום 17.1.2008 שהתקיים בעניין זה בבית המשפט המחוזי, חולט בעקבות כך חלק מסכום הערבות שהופקדה להבטחת תנאי שחרורו (החלטת כב' השופט ד' צרפתי מאותו יום).

המשיב מצידו מתנגד להארכת מעצרו מעבר לתשעה חודשים ומבקש כי אורה לשירות המבחן על הכנת תסקיר שייבחן את מסוכנותו בחלופת מעצר אחרת בכפרו , כפר שיבלי, אצל הוריו או בביתם של קרובי משפחה אחרים.

6.

דין הבקשה להתקבל. העבירות המיוחסות למשיב בצוותא חדא עם אסעד

ובראשן עבירת ההריגה, וכן נסיבות ביצוע העבירות והתנהגותו לאחר מכן, מלמדים על מסוכנות רבה לציבור. חלופת המעצר לפיו ישהה בבית הוריו בכפר שיבלי נמצאה כבלתי ראויה בתסקיר המעצר שהוגש טרם ההחלטה על שחרורו לחלופת המעצר בבית זרזיר, ובית המשפט המחוזי שב ודחה אותה ובצדק בהחלטתו מיום 30.10.2008 בבקשה לעיון חוזר שהגיש המשיב. אכן, שהייתו של המשיב בחלופת מעצר בכפר שיבלי ממנו יצא לביצוע העבירות החמורות המיוחסות לו, אין בה כדי לאיין את מסוכנתו. בהתחשב בכך וכן בשים לב לעובדה שמשפטו של המשיב מצוי בשלב סיכומי ההגנה ועומד בפני סיום, אני מורה על הארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים נוספים כמבוקש, על מנת לאפשר את סיום משפטו במהלך תקופת הארכה ובעודו במעצר.

אשר על כן, מעצרו של המשיב מוארך בתשעים ימים החל מיום 9.3.2009 או עד למתן פסק דין בת"פ 1144/07 בבית המשפט המחוזי בנצרת, לפי המוקדם.