בש"פ 1909/21 מדינת ישראל נ. סבטלנה גנדזילוב

1.

לפניי בקשה ראשונה להארכת מעצרה של המשיבה מעבר לתשעה חודשים לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996, וזאת החל מיום 22.3.2021 בתשעים ימים או עד למתן פסק דין בת"פ (מחוזי ת"א) 53354-06-20, לפי המוקדם.

כתב האישום והליכים קודמים

2.

ביום 31.5.2020 נעצרה המשיבה. ביום 22.6.2020 הוגש לבית משפט המחוזי תל אביב-יפו כתב אישום נגד המשיבה. יוער כי ביום 22.2.2021 תוקן כתב האישום על דרך של הוספת עדי תביעה. כתב האישום מייחס למשיבה קשירת קשר לפשע – עבירה לפי סעיף 499(א)(1) ביחד עם סעיף 376ב(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק ); הבאת אדם לידי עיסוק בזנות – עבירה לפי סעיף 202 לחוק; החזקת מקום לשם זנות – עבירה לפי סעיף 204 לחוק; סרסרות – עבירה לפי סעיף 199(א) לחוק; פרסום שירותי זנות של בגיר – עבירה לפי סעיף 205ג(א) לחוק; פרסום של הצעה לעיסוק בזנות – עבירה לפי סעיף 205(א) לחוק; גרימה לעזיבת המדינה לשם זנות – עבירה לפי סעיף 376ב(א) לחוק; מרמה, עורמה ותחבולה – עבירה לפי סעיף 220(5) וסעיף 220(1) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א-1961; וכן הלבנת הון אסורה – עבירות לפי סעיף 3(א) וסעיף 3(ב) לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000.

3.

על-פי עובדות כתב האישום, מבלי להידרש למכלול הפרטים והאירועים המתוארים בו, החל מחודש מאי 2015 ניהלה המשיבה בתי עסק לשם עיסוק בזנות, וזאת במשך חמש שנים (להלן: בתי העסק ). המשיבה העסיקה נשים מהארץ ומחו"ל במתן שירותי מין בבתי העסק, ובמסגרת זו קשרה קשר עם גורמים בחו"ל לגרום לנשים לעזוב את מדינתן לצורך עיסוק בזנות. בתקופה שבין יום 1.2.2019 ועד ליום 8.3.2020, הובאו לישראל ארבע נשים לשם עיסוק בזנות במסגרת בתי העסק. המשיבה העסיקה את הנשים במשמרות ארוכות של כ-12 שעות רצופות, במשך שישה ימים בשבוע, ולקחה לעצמה חלק נכבד מדמי האתנן שהרוויחו. כמו כן, על-פי כתב האישום, הפיקה המשיבה מהפעלת בתי העסק למעלה מחמישה מיליון שקלים אשר עליהם לא דיווחה לרשויות המס וביצעה בהם פעולות במטרה להסתיר ולהסוות את מקורם ואת זהות בעל הזכויות בהם.

4.

בד-בבד עם הגשת כתב האישום, הוגשה בקשה למעצרה של המשיבה עד תום ההליכים המשפטיים נגדה. עוד באותו יום, קבע בית משפט קמא כי אין מקום לשקול את שחרורה של המשיבה בטרם יתקיים דיון מקיף בבקשה, והורה על מעצרה של המשיבה עד להחלטה אחרת. בהתאם להנחיית בית משפט קמא, התיק נקבע לתזכורת ביום 2.7.2020.

5.

ביום 2.7.2020 קבע בית משפט קמא כי יש לערוך תסקיר מעצר בעניינה של המשיבה. בית המשפט דחה את המשך הדיון ליום 27.7.2020, לנוכח בקשת ארכה מטעם המבקשת למען הוצאת תעודת חיסיון. ביום 27.7.2020 נעתר בית משפט קמא לבקשת שירות המבחן לדחייה של כשלושה שבועות להגשת התסקיר וכן קבע כי תיערך חוות-דעת היתכנות של מנהלת הפיקוח האלקטרוני.

6.

ביום 6.8.2020 התקבלה חוות דעת לעניין היתכנות פיקוח אלקטרוני בעניינה של המשיבה, בה נקבע כי אין מניעה להעבירה לפיקוח כאמור. ביום 19.8.2020 התקבל התסקיר בעניינה של המשיבה, במסגרתו שירות המבחן התרשם כי המשיבה בעלת "דפוסים מניפולטיביים ומרמתיים" וכי קיים סיכון במצבה של המשיבה. עם זאת, סבר שירות המבחן כי המעצר הממושך, מצבה הנפשי של המשיבה וחששה מפני ההליך המשפטי, מהווים עבורה גורמים הרתעתיים המפחיתים את הסיכון במצבה. משכך, המליץ שירות המבחן על המשך מעצרה של המשיבה בפיקוח אלקטרוני, תחת פיקוח בתה ושני מכריה.

7.

ביום 19.8.2020 קבע בית משפט קמא כי לאור הכחשתה הגורפת של המשיבה את המיוחס לה, אין מקום להידרש לשאלת החלופה כל עוד לא תידון שאלת הראיות לכאורה, מן הטעם שיש במענה לשאלה זו השלכה על עוצמת המסוכנות הנשקפת מהמשיבה. בהמשך לכך, ביום 22.9.2020, קבע בית משפט קמא כי קיימת תשתית ראייתית למכביר, הכוללת ראיות רבות ממקורות שונים המתארים את המשיבה כיוזמת ומנהלת רשת בתי בושת. עוד קבע בית המשפט כי המשיבה אינה עוברת את משוכת האמון וכי הכחשתה הגורפת לנוכח הראיות כאמור, מעצימה את המסוכנות הנשקפת ממנה. משכך, קבע בית משפט קמא כי יש להתייחס בפקפוק ובספקנות להתרשמותה ולהמלצתה של קצינת המבחן, מאחר שהמשיבה יצרה בפניה רושם מוטעה עת הציגה עמדה תמימה ושקרית בה הציגה את עצמה כמעין קורבן. בית משפט קמא העיר כי קיים חשש להימלטות המשיבה מאימת הדין מפאת היותה אזרחית אוקראינה ובשל הנכסים שנמצאים שם בבעלותה, וכן חשש לשיבוש מהלכי משפט נוכח יכולת המשיבה להמשיך מרחוק את פעילותה, המאופיינת בתחכום והסתרה, ובשימוש בטלפונים מבצעיים. בית משפט קמא תיאר את המשיבה כנחושה וכחסרת מעצורים, וציין כי שתיקתה בחלק מחקירותיה מעצימה גם היא את מסוכנותה. לאור כל המפורט, הורה בית משפט קמא על מעצרה של המשיבה עד תום ההליכים מאחורי סורג ובריח.

8.

באשר להליך העיקרי, עם הגשת כתב האישום, ביום 22.6.2020, הגישה המבקשת בקשה לקביעת מועד לגביית עדויות מוקדמות. בדיון מיום 13.7.2020 שנקבע לצורך הקראה, הצהיר בא-כוח המשיבה דאז כי ייצוגה של המשיבה הוסדר באופן פרטי. בדיון מיום 29.7.2020, אשר נקבע לצורך מענה לכתב האישום וקביעת מועדים לגביית עדויות מוקדמות, ביקשה המשיבה לדחות את המענה כדי לאפשר לבא-כוחה לקבל וללמוד את מלוא חומר החקירה. ביום 27.9.2020 הגיש בא-כוח המשיבה בקשה להפסקת הייצוג, וביום 19.10.2020 הורה בית משפט קמא על מינוי סניגור ציבורי למשיבה. עוד נקבע, כי הדיון העוקב יעסוק בשאלת הדחיפות של שמיעת עדויות המתלוננות, בפרט לנוכח המחלוקת בין הצדדים באשר לכוונתן של המתלוננות לעזוב את הארץ. ביום 21.10.2020, דחה בית משפט קמא את מועדי העדויות המוקדמות ובאשר למתלוננת ז.א קבע כי אין דחיפות לשמוע את עדותה כעדות מוקדמת. עוד קבע בית המשפט כי יתר מועדי ההוכחות ייקבעו לאחר שהסנגוריה הציבורית תודיע כי הינה מוכנה לשמיעת הראיות. בדיון שהתקיים ביום 19.11.2020, ביקשה המשיבה דחייה ארוכה, עד לחודש מרץ 2021, וזאת לצורך לימוד חומר החקירה על ידי בא-כוחה; המבקשת התנגדה לכך וביקשה כי המועדים ייקבעו בהקדם האפשרי. בית משפט קמא קבע עשרה מועדי הוכחות החל מיום 22.2.2021.

טענות הצדדים

9.

לטענת המבקשת, מעשיה של המשיבה מעידים על מסוכנותה. המבקשת מפנה לתסקיר בו שירות המבחן עמד גם הוא על מסוכנותה של המשיבה, וכן להחלטת בית משפט קמא מיום 22.9.2020 במסגרתה נקבע כי המשיבה לא עברה את משוכת האמון וכי קיים חשש ממשי משיבוש הליכים ומניסיון הימלטותה מהדין.

10.

המבקשת מציינת כי לאחר שהוסדר חילוף ייצוג המשיבה, החלה שמיעת הראיות בתיק. המבקשת מציינת כי נשמעו עד כה שלוש עדות תביעה, במסגרת בקשת המבקשת לגביית עדויות מוקדמות, ונקבעו שבעה מועדים נוספים לשמיעת ראיות, כולם בתקופת הארכת המעצר המבוקשת.

11.

אשר על כן, מבקשת המדינה להאריך את מעצרה של המשיבה בתשעים ימים נוספים.

12.

מנגד, טוענת המשיבה כי ניתן לאיין את מסוכנותה באמצעות מעצר באזוק אלקטרוני מחוץ לכלא וכי הינה מסכימה מראש לכל התנאים המגבילים המתקבלים על הדעת, לרבות הפקדה כספית כבדה, ערבות עצמית וערבות מפקחים בסכום גבוה, הפקדת דרכון, ומניעת שימוש במחשבים ובטלפונים לצד מתן אפשרות להתקשר למוקדי חירום ולסניגוריה, ובכפוף למתן היתר למשטרה להאזין לשיחותיה.

דיון והכרעה

13.

לנוכח הצהרת המשיבה, כאמור לעיל, ולאור הימשכותו הצפויה של משפטה –בו אמורים להעיד למעלה מ-150 עדי תביעה – הנני סבור כי יש להיעתר לבקשת המדינה, אך זאת בכפוף להגשת תסקיר מעצר עדכני בעניינה וכן דו"ח היתכנות של מעצר בפיקוח אלקטרוני.

14.

תסקיר ודו"ח כאמור יוכנו ויוגשו לבית המשפט המחוזי תל אביב-יפו בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מיום 26.4.2021.

15.

בכפוף לאמור בפסקאות 13 ו-14 לעיל, הנני נעתר לבקשת המדינה ומאריך בזאת את מעצרה של המשיבה החל מיום 22.3.2021 בתשעים ימים או עד למתן פסק דין בת"פ (מחוזי ת"א) 53354-06-20, לפי המוקדם.