החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"פ 1917/03 מדינת ישראל נ. יוסף בן נחמיה בן ברוך

ניתן ביום

בקצרה

דיני עונשין · הארכת מעצר מעבר לתשעה חודשיםבקשת המדינה להארכת מעצר מעבר לתשעה חודשים לצורך המשך ניהול המשפט

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט המחוזי הורה על הארכת מעצרו של המשיב מעבר לתשעה חודשים, בתשעים ימים נוספים או עד מתן פסק דין. נקבע כי העיכוב במשפט נבע מצרכי ההגנה ולא מהתנהלות התביעה או בית המשפט. נשללה מסוכנותו של המשיב לציבור וחשש לשיבוש הליכים בשל חומרת העבירות המיוחסות לו.

העובדות

המשיב הואשם בניסיון לרצח, בעבירות נשק וגניבה, בתכנון פיגוע תופת באזור מזרח ירושלים. שניים מחברי הקבוצה הציבו עגלת תופת מול בית ספר, והפיגוע סוכל על ידי ניידת משטרה. המשפט התעכב בשלביו הראשונים בשל מינוי סניגור ולימוד החומר.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להאריך את מעצרו של המשיב מעבר לתשעה חודשים לצורך המשך ניהול משפטו?

הלכות

  1. 1

    חלוף הזמן נובע מצרכי ההגנה במינוי סניגור וללימוד חומר ראיות, ולא מהתנהלות איטית של התביעה או בית המשפט, ולכן אין מנוס מהארכת המעצר.

    ״מהנתונים שהובאו עולה כי יש לזקוף את היות המשפט אך בשלביו הראשונים לצרכי ההגנה, ואין לכך קשר להתנהלות איטית של התביעה או של בית המשפט.״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    מסוכנות המשיב לציבור, חומרת העבירות וחשש לשיבוש הליכים מצדיקים הארכת מעצר עד מתן פסק דין.

    ״המדובר באדם מסוכן לציבור, כעולה מסוג העבירות החמורות בהן הוא מואשם, הצופנות בחובן סכנה לשלומו ובטחונו של הציבור.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הארכת מעצר
  • מעבר לתשעה חודשים
  • עד תום ההליכים
  • שיבוש הליכים
  • נסיון לרצח
  • מינוי סניגור
  • לימוד חומר ראיות

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בש"פ

1917/03

בפני:

כבוד השופטת א' פרוקצ'יה

המבקשת:

מדינת ישראל

נ ג ד

המשיב:

יוסף בן נחמיה בן ברוך

בקשה להארכת מעצר מעבר לתשעה חדשים לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי

(סמכויות אכיפה-מעצרים)

תשנ"ו-1996

תאריך הישיבה: ב' באדר ב' תשס"ג

(6.3.03)

בשם המבקשת: עו"ד דודי זכריה

בשם המשיב: עו"ד ציון אמיר

החלטה

1.זוהי בקשת המדינה להאריך את מעצרו של המשיב מעבר לתשעה חודשים לצורך המשך ניהול משפטו.

2.בתאריך 28.5.02 הוגש נגד המשיב כתב אישום לבית המשפט המחוזי בירושלים, המייחס לו עבירת של נסיון לרצח, עבירות בנשק וגניבה. על פי האישום, המשיב ושלושה אחרים תכננו לבצע פיגוע תופת רב עוצמה בקרב האוכלוסיה הערבית במזרח ירושלים על ידי הצבת עגלה במקום הומה אדם במזרח העיר ופיצוצה שם. המשיב בחר להניח את העגלה בכניסה לבית ספר לבנות המצוי בסמוך לבית חולים ולתחנת מוניות. הוא מואשם בכך כי פעל להכנת עגלת התופת בדרכים שונות. לאחר מכן, שלושת האחרים רכשו במימון המשיב כמויות דלק גדולות אותן מילאו בחביות, והמשיב סיפק לקבוצה שתי לבנות חבלה במשקל 250 ק"ג כל אחת וכן אמל"ח נוסף, ופעל להכנת חומרי הנפץ. מועד הפיגוע נקבע בתיאום עם המשיב ועל פי דרישתו. ואמנם, במועד המיועד הציבו שניים מחברי הקבוצה את עגלת התופת מול בית הספר, והספיקו לעשות הכנות שונות לצורך הפעלת מטען החבלה כאשר ניידת משטרה שעברה במקום והבחינה בהם ומנעה בכך אסון כבד.

3.ביום 19.6.02 הורה בית המשפט המחוזי על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. ערר שהוגש על החלטה זו נדחה. ביום 26.6.02 הוקרא כתב האישום, ובתאריך 3.9.02 נענה בית המשפט לבקשת המשיב לדחות את הדיון לצורך מינוי סניגור. גם במועדים 17.9.02 ו- 8.10.02

נענה בית המשפט לבקשות דחייה מטעם המשיב לצורך מינוי סניגור. בתאריך 27.10.02

נדחה הדיון כדי לאפשר לסניגור שמונה ללמוד את התיק; ביום 3.12.02 כפר המשיב באישומים ובא כוחו ביקש זמן נוסף ללימוד התיק. במועד זה נקבעו 10 ישיבות הוכחות במהלך פברואר, מרץ, ואפריל.

4.חלוף הזמן, בלא שהמשפט בעניינו של המשיב הסתיים או אף נכנס להילוך גבוה, נעוץ, ככל הנראה, בצרכי המשיב במציאת ייצוג הולם, ומעבר הזמן שהיה נחוץ למינוי סניגור ולימוד חומר ראיות רב במשפט מורכב. מהנתונים שהובאו עולה כי יש לזקוף את היות המשפט אך בשלביו הראשונים לצרכי ההגנה, ואין לכך קשר להתנהלות איטית של התביעה או של בית המשפט. במצב דברים זה אין מנוס מהארכת מעצרו של המשיב, כדי לאפשר את בירור משפטו באורח תקין ויעיל בלא שיבוש ובלא יצירת סיכון לציבור. המדובר באדם מסוכן לציבור, כעולה מסוג העבירות החמורות בהן הוא מואשם, הצופנות בחובן סכנה לשלומו ובטחונו של הציבור. שחרורו עלול גם להביא לשיבוש הליכים לא רק במשפטו הוא אלא אף במשפטם של שלושת חברי הקבוצה האחרים שעניינם נדון בנפרד.

בנסיבות אלה, אני מקבלת את הבקשה ומורה על הארכת מעצרו של המשיב לתשעים ימים נוספים החל מיום 28.2.03 או עד למתן פסק דין במשפטו, לפי המוקדם.

ניתנה היום, ו' באדר ב' תשס"ג

(10.3.03).

ש

ו פ ט ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצוטט על ידי (1 מסמכים)

  • בש"פ 4233/03מדינת ישראל נ. יוסף בן ברוךהחלטה

הלכות

  1. 1חלוף הזמן נובע מצרכי ההגנה במינוי סניגור וללימוד חומר ראיות, ולא מהתנהלות איטית של התביעה או בית המשפט, ולכן אין מנוס מהארכת המעצר.
  2. 2מסוכנות המשיב לציבור, חומרת העבירות וחשש לשיבוש הליכים מצדיקים הארכת מעצר עד מתן פסק דין.