בש"פ 1924/00 מדינת ישראל נ. רופאת מחמודוב

1.על המשיבים הוגש בבית המשפט המחוזי בחיפה כתב אישום המייחס למשיבים מס' 1 ו2- עבירה של נסיון לרצח, למשיבים מס' 1 - 3 עבירות של חבלה בכוונה מחמירה ונסיעה להובלה של נשק בלא רשות על פי דין, ולמשיב מס' 1 גם עבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו. ביום 24.12.98 הורה בית המשפט המחוזי לעצור את המשיבים עד תום ההליכים. משלא נסתיים משפטם תוך תשעה חודשים הורה חברי הנכבד, השופט ת' אור, בהחלטותיו מיום 22.9.99 ומיום 28.9.99, להאריך את המעצר בתשעים ימים. משלא נסתיים משפטם גם תוך תקופת ההארכה הורה חברי הנכבד, השופט י' אנגלרד, בהחלטתו מיום 21.12.99, להאריך את המעצר בתשעים ימים נוספים. גם הפעם לא נסתיים המשפט תוך התקופה ועתה מבקשת המדינה, בשלישית, להאריך את המעצר בתשעים ימים.

2.חברי המכובדים פרטו בהחלטותיהם את השיקולים להצדקת הארכות המעצר הקודמות ועמדו בעיקר על מסוכנותם של שלושת המשיבים. כן ציין כבוד השופט י' אנגלרד בהחלטת ההארכה האחרונה שלא שוכנע כי במהלך המשפט "חל כרסום כלשהו בתשתית הראייתית לכאורה". שיקולים אלה כוחם עימם גם היום והשאלה היחידה שיש לתת עליה את הדעת היא אם התמשכות ההליכים במשפטם - שניתן, אמנם, להסבירה - היא שיקול כבד משקל די הצורך כדי שלא להאריך את המעצר פעם נוספת (על שיקולי בית המשפט במקרים כאלה ראו, בין היתר, דברי בבש"פ 4150/99 מדינת ישראל נגד שמעון אמזלג , (טרם פורסם) והאסמכתאות שם).

כפי שמתברר עושים בית המשפט המחוזי ובאי כוח בעלי הדין כל שביכולתם כדי לסיים את בירור המשפט בהקדם האפשרי, ולשם כך נקבעים דיונים

בימים ובשעות שבהם לא מתקיימים דיונים בדרך כלל. בשלב זה נותרו לשמיעה עדותה של נאשמת נוספת, שאינה במעצר, וכן עדויותיהם של שני עדי הגנה נוספים, האמורים להישמע ביום 23.3.2000. ההערכה היא כי באותו יום יסתיים המשפט, אולם נקבעו ישיבות גם לימים 28.3.2000 ו- 13.4.2000, למקרה שלא יסתיים במועד הראשון. סבורני כי במצב דברים זה מצדיק האיזון בין השיקולים השונים והסותרים את הארכת המעצר כבקשתה של המדינה.

3.לפיכך אני מורה כי מעצרם של המשיבים יוארך בתשעים ימים, החל ביום 21.3.2000, או עד שיינתן פסק הדין בת"פ 389/98 של בית המשפט המחוזי בחיפה, לפי המוקדם.