פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
1951/11
בפני:
כבוד השופט י' עמית
המבקשת:
מדינת ישראל
נ ג ד
המשיב:
פלוני
בקשה שניה להארכת מעצר לפי סעיף 62
לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996, בצירוף סעיף
10יג לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971 –
תפ"ח 1365-08-10 בבית המשפט
המחוזי בירושלים
תאריך הישיבה:
ט' באדר ב התשע"א
(15.3.2011)
בשם המבקשת:
עו"ד מאיה חדד
בשם המשיב:
עו"ד מיכאל עירוני
החלטה
בקשה שנייה להארכת מעצרו של המשיב, קטין, ב-45 יום נוספים לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים ) ובצירוף סעיף 10יג לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971.
אומר בקצרה כי העובדות הצריכות לעניין פורטו בהחלטתו של כב' השופט ג'ובראן בבש"פ 560/11 בהארכת המעצר הראשונה, ולכן לא אחזור עליהן והקורא מוזמן לעיין שם.
כידוע, במסגרת ההליך לפי סעיף 62 לחוק המעצרים שומה על ביהמ"ש לבחון את התקדמות ההליך והמסוכנות הנשקפת מהנאשם ואם השתנה האיזון נוכח חלוף הזמן. אציין כי במקרה דנן, נדרשו כשלושה חודשים לבירור שאלת כשירותו של הקטין (שביני לביני בגר) ומכל מקום, מאז שניתנה החלטתו של כב' השופט ג'ובראן התקיימו מספר ישיבות והתיק קבוע ליום 20.3.11 לשמיעת ראיות ההגנה ולסיכומים. מכאן שההליך התקדם בצורה משמעותית.
אשר למסוכנות, כתב האישום ואופי העבירה מדברים בעד עצמם. לא למותר לציין כי לא נמצאה בשעתו חלופת מעצר הולמת למשיב, שמא דווקא בשל מורכבות העניין, עליה עמד הסנגור המלומד.
סופו של דבר שאני מקבל את הבקשה ומאריך את מעצרו של המשיב ב-45 יום נוספים החל מיום 18.3.11 או עד למתן פס"ד בתפ"ח 1365-08-10 בביהמ"ש המחוזי בירושלים.
ניתנה היום, ט' באדר ב' התשע"א
(15.3.2011).
ש ו פ ט