פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
1961/06 - א'
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
העורר:
מיכאל אברגל
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב, מיום 21.2.06, בתיק ב"ש
90588/06, שניתנה על ידי כבוד השופטת נ' אהד
תאריך הישיבה: י"ב באדר
תשס"ו (12.3.2006)
בשם העורר: עו"ד
שלומי בר
בשם המשיבה: עו"ד יעל
שרף
החלטה
1.בחודש יולי 2005, בשעת בוקר, נהג העורר ברכב, ביצע פניית פרסה כדי לנסוע בכיוון הנגדי, ותוך כדי כך חסם את דרכו של רכב אחר. כתוצאה מכך ארעה תאונה בה נחבלה הנהגת של הרכב האחר, ושני כלי הרכב ניזוקו.
לעורר יוחסו עבירות של פניית פרסה בחוסר זהירות ונהיגה בחוסר זהירות, ובשתיהן הורשע בהיעדרו, משלא טרח להתייצב לדיון. בעקבות כך הוא נדון לקנס בסך 2,000 ש"ח, ונפסל מלקבל או להחזיק ברישיון נהיגה למשך 6 חודשים בפועל, ו-3 חודשים על-תנאי.
בקשה שהגיש העורר לביטול פסק הדין בטענה כי לא זומן כדין, נדחתה.
בעקבות כך השיג העורר כנגד הרשעתו והעונש שהושת עליו בפני בית המשפט המחוזי, וביקש לעכב את ביצוע גזר הדין עד למתן פסק הדין בערעור. משנדחתה בקשה זו הוגש הערר שבפני.
2.בית המשפט המחוזי, בשורה של החלטות שנתגלגלו לשולחני לאחרונה, נוהג לדחות בקשות לעיכוב ביצוע העונש עליו הוגש ערעור, מבלי לקיים דיון במעמד הצדדים , ותוך הפנייה למה שהוגדר בפיו כ"הילכת אודליה הר אש" (ע"פ 6341/04). לעניין זה אמרתי בעבר כי "מכוח מצוותו של סעיף 126 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח חדש] התשמ"ב-1982, באין הוראה אחרת בחוק, אין דנים אדם בפלילים אלא בפניו. כך יש לנהוג גם בבקשה לעיכוב ביצועו של עונש" (ע"פ 2653/05 סימנטוב צדקה נ' מדינת ישראל ). לדאבוני, בית המשפט המחוזי אינו פועל על פי הנחייה זו, וכתוצאה מכך נאלצים בעלי דין לכתת את רגליהם לבית משפט זה. כך קרה גם בעניינו של המערער, ומכאן החלטתי לקבל את הערעור, לבטל את החלטתו של בית משפט קמא, ולהחזיר את הדיון אליו כדי שיקיים אותו בנוכחות הצדדים.
ניתנה היום, י"ב באדר תשס"ב (12.3.2006).
ש
ו פ ט