בש"פ 2029/16 בש"פ 2029/16

לאחר ששמעתי את טיעוני באות כוח הצדדים בדיון שנערך לפני, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערר להידחות.

אף שיש טעם רב בדבריו של השופט זילברטל – עת קבע בהחלטתו מיום 12.1.2016 (בש"פ 8963/15) כי היה מקום לבחון מחדש את אפשרות מעצרו של המשיב בפיקוח אלקטרוני, ומשכך הורה לשירות המבחן להכין תסקיר מעצר משלים שיבחן אפשרות זו – לא ניתן להתעלם מכך שהשופט זילברטל עצמו הבהיר כי להחלטתו לא נלווית קביעה לפיה מהלך זה בהכרח יתגשם. יתר על כן, בסיפא להחלטתו הותיר השופט זילברטל לבית המשפט המחוזי "שיקול דעת מלא להחליט בעניין בהתחשב במכלול הנתונים הרלוונטיים".

איני מתעלם מכך ששירות המבחן מצא, בתסקירו מיום 4.2.2016, את המפקחים המוצעים אנשים רציניים המתאימים למלא תפקיד זה, ואף המליץ על מעצרו של העורר בביתו של אחיו באיזוק אלקטרוני בפיקוחם של המפקחים דנן.

יחד עם זאת, לא ניתן להתעלם מהפערים המשמעותיים בין שני תסקיריו של שירות המבחן, זה מיום 14.5.2015 וזה מיום 4.2.2016, עליהם עמד בית המשפט המחוזי בהחלטתו מיום 2.3.2016. יתר על כן, כבית המשפט המחוזי אף אני איני משוכנע כי באמירת שירות המבחן לפיה "חלה הפחתה מסוימת ברמת הסיכון במצבו" של העורר, יש כדי ללמד על שינוי משמעותי במסוכנות הלכאורית הנשקפת ממנו.

שלב ההוכחות בתיק העיקרי מצוי בעיצומו ונקבעו לעת הזו חמישה מועדי הוכחות נוספים (האחרון שבהם בראשית חודש מאי).

יובהר, דלתותיו של בית המשפט המחוזי אינן נעולות בפני העורר. בהתחשב במכלול הנסיבות מן הראוי שאפשרות שחרורו של העורר למעצר בפיקוח אלקטרוני תשוב ותיבחן עם התקדמות נוספת בהליך העיקרי ועם מיצוי הליכי הגישור (או התקדמות משמעותית בהם). מן הסתם תידרש בחינה נוספת של שירות המבחן את החלופה המוצעת ואת המפקחים המוצעים. הערכת והמלצת שירות המבחן תונחנה בבוא היום לפני בית המשפט המחוזי וזה יכריע כחוכמתו ועל פי שיקול דעתו אם בשלה השעה לשחרור העורר לחלופה דנן.

הערר נדחה איפוא.