בש"פ 8963/15 מדינת ישראל נ. איתן מלכה

בקשה שנייה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים ), בגדרה מבוקש להאריך את מעצרו של המשיב בתשעים ימים החל מיום 8.1.2016, או עד למתן פסק דין בעניינו בת"פ 15044-01-15 בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד, לפי המוקדם. ביום 28.12.2015 הוארך מעצר המשיב, בהסכמתו, עד למתן החלטה בבקשה דנא.

רקע

1.

ביום 8.1.2015 הוגש נגד המשיב כתב אישום המייחס לו מעורבות בפעילות רחבת היקף של הנפקת חשבוניות פיקטיביות. המשיב מואשם בין היתר בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, סיוע לאחרים להתחמק מתשלום מס, עשיית פעולה ברכוש אסור, סיוע לאיומים, שיבוש הליכי משפט, זיוף והתחזות. ביחס לחלק מן העבירות נטען, כי הן בוצעו בנסיבות מחמירות.

2.

עובדות כתב האישום תוארו בפירוט בהחלטת השופט ע' פוגלמן בבש"פ 4068/15 מיום 22.6.2015, ועל כן אביא להלן את עיקרי הדברים. תחילתה של הפרשה במפגש שהתקיים בין שניים: גבאי וסוויסה. בפגישה זו איים גבאי על סוויסה ודרש ממנו לפרוע את חובו כלפי משפחת גבאי - בגין עדותו נגד אחיו של גבאי - וזאת באמצעות הפצת חשבוניות פיקטיביות על שמן של חברות שונות. נטען, כי לאחר פגישה זו נערכה פגישה נוספת בין גבאי לבין סוויסה, שבה נכח גם המשיב שהוצג כשלוחו של גבאי לעניין החשבוניות הפיקטיביות. בכתב האישום נטען, כי המשיב, ביחד עם אחרים, הפעילו מערך מתוחכם של הפצת חשבוניות פיקטיביות: סוויסה הנפיק חשבוניות פיקטיביות על שם חברות שונות בהנחייתם של גבאי ושל המשיב; גורמים בשוק הדלק הוציאו המחאות אשר נחזו להיות תשלום בגין החשבוניות הפיקטיביות; המחאות אלו נפרעו אצל נותני שירותי מטבע שונים (" Change ") וכספי המזומן הועברו לידי המשיב או לידי גבאי. בכתב האישום נטען, כי הסך הכולל של החשבוניות הפיקטיביות שהונפקו באופן המתואר עמד על כ-640 מיליון ש"ח, כאשר המע"מ בגינן עמד על סך של כ-89.5 מיליון ש"ח.

על-פי האישום הראשון בפרק השני בכתב האישום, במועד כלשהו בסמוך לחודש אפריל 2012, נפגשו המשיב וגבאי עם סוויסה. במהלך הפגישה, הזהיר גבאי את סוויסה מפני חקירה צפויה של רשויות החוק, ואף תפס בצווארון מעילו ואיים עליו שלא 'יהיה זה שירחיק את גבאי מילדיו'. לאחר מכן, פנה המשיב לסוויסה ודרש כי יספק חשבוניות פיקטיביות. בכך, המשיב סייע לכאורה לאיים על סוויסה.

בשלב זה יש לציין, כי לימים חתם סוויסה על הסכם עד מדינה, כאשר הגרסה שמסר בעקבות החתימה על ההסכם היא חלק מרכזי מן התשתית העובדתית שביסוד כתב האישום.

באישום השני בפרק השני לכתב האישום נטען, כי לאחר שהחלה חקירה פלילית של משטרת ישראל ורשות המיסים בפרשה, נעשו ניסיונות רבים לעצור את המשיב לחקירה, אך ללא הצלחה. בתקופה זו גם הוצא צו מעצר נגד המשיב והוא הוכרז כעבריין נמלט. בהמשך התברר כי בתוך תקופה זו, המשיב עשה שימוש בדרכונו של אחיו כדי לצאת את הארץ ביום 10.11.2014. המשיב נעצר ביום 28.12.14, עם כניסתו ארצה באמצעות הדרכון המזויף.

3.

בד בבד עם הגשת כתב האישום, הגישה המדינה בקשה להארכת מעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו. בדיון שנערך ביום 27.4.2015 קבע בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטת מ' ברק נבו ) כי ישנן ראיות לכאורה להוכחת העבירות המיוחסות למשיב וכי קיימות בעניינו עילות מעצר הנובעות ממסוכנותו ומהחשש שימלט מן הדין. בית המשפט הורה על קבלת תסקיר מעצר שהוגש לעיונו ביום 14.5.2015. שירות המבחן שוחח עם שלושה מפקחים שהוצעו על-ידי המשיב, ומצא שאינם מתאימים. שירות המבחן העריך כי קיים "סיכון משמעותי" להמשך התנהלות שולית מצד המשיב, ולהפרת התנאים המגבילים שיוטלו עליו, ולפיכך נמנע מהמלצה על שחרורו לחלופת מעצר. בנסיבות אלה, הורה בית משפט קמא, בהחלטתו מיום 17.5.2015, על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים.

4.

ערר שהגיש המשיב על ההחלטה לעצור אותו עד תום ההליכים (בש"פ 4068/15 הנזכר לעיל) נדחה בהחלטת השופט ע'

פוגלמן . בהחלטתו קבע השופט פוגלמן , כי אכן קיימות ראיות לכאורה להוכחת המיוחס למשיב בכתב האישום. עוד נקבע כי אין לשחרר את המשיב לחלופת מעצר מהטעמים הבאים:

"המעשים המיוחסים לעורר מלמדים על מסוכנות גבוהה נוכח היקפן הרחב של עבירות המס והלבנת ההון המיוחסות לו והתחכום הכרוך בביצוען. לכך יש להוסיף את העילה בדבר חשש להמלטות שנלמד מהמעשים המיוחסים לעורר בכתב האישום שנועדו לכאורה להכשיל הליך שיפוטי. נוכח האמור, ובשים לב לתסקיר המעצר השלילי שלפיו חלופת המעצר שהוצעה לא תאיין את הסיכון הנשקף מהעורר" ( שם , פסקה 29).

5.

משחלפו תשעה חודשים, וההליך בעניינו של המשיב לא הסתיים, הגישה המדינה בקשה להארכת המעצר בתשעים ימים נוספים. בקשה זו התקבלה, בהסכמה, בהחלטת השופט ח' מלצר מיום 24.9.2015 (בש"פ 6338/15).

6.

אשר להליך העיקרי – דיונים שנקבעו בעניינו של המשיב נדחו מעת לעת נוכח בקשות חוזרות ונשנות מטעם בא-כוחו דאז, ובשל החלפת ייצוג. כמו כן, לבקשת המשיב, הורה בית משפט קמא על העברת התיק לגישור, אשר לא צלח בסופו של יום. ביום 11.11.2015 העבירה המבקשת לבא-כוח המשיב את רשימת חומר החקירה וציינה כי החומר עומד לעיון והעתקה במשרדיה. לאחרונה נדחה דיון שהיה קבוע ליום 24.11.2015, על מנת לאפשר לבא-כוחו הנוכחי של המשיב להעתיק את חומרי החקירה. עתה קבוע דיון ליום 14.1.2016.

הבקשה והדיון בה

7.

משחלפו תשעים ימים מאז הארכת מעצרו הקודמת של המשיב, הגישה המבקשת את הבקשה דנא להארכת מעצרו של המשיב בפעם השנייה. בבקשתה, מדגישה המבקשת כי האחריות לכך שמשפטו של המשיב טרם החל מוטלת לפתחו של המשיב, אשר לא הסדיר את ייצוגו במשך תקופה ארוכה, ביקש באופן חוזר ונשנה לדחות דיונים, ונמנע מלהעתיק את חומרי החקירה שהעמידה המבקשת לרשותו. לכן סבורה המבקשת שאין בחלוף הזמן כדי להטות את הכף לעבר בחינת שחרור המשיב לחלופת מעצר. המבקשת חוזרת על כך שהן בית משפט קמא, הן בית משפט זה חזרו על כך שבעניינו של המשיב קיימות עילות מעצר. לטענת המדינה, מסוכנותו של המשיב נלמדת מהיקפן של העבירות הפיסקליות המיוחסות לו, התחכום והשיטתיות בהן בוצעו והנזק הגדול שנגרם לקופת המדינה בשל ביצוען. נטען גם, כי בעילת המסוכנות משולבת עילה של חשש ממשי משיבוש הליכי משפט, אשר נלמדת מהאופן שבו סייע המשיב לגבאי לאיים על סוויסה פן ישתף פעולה עם החקירה הפלילית שהתנהלה בפרשה. בנוסף, נטען לקיומו של חשש ממשי להימלטות המשיב מאימת הדין, לנוכח העונש הכבד הצפוי לו באם יורשע, ולרקע העובדה שבעבר כבר יצא את הארץ תוך ביצוע עבירות זיוף והתחזות. לבסוף נטען כי העבירות המיוחסות למשיב, מעידות כי לא ניתן לתת בו את האמון הנדרש לשחרור לחלופת מעצר, כאשר העבירות הכלכליות שביצע פשוטות לביצוע וקשות לגילוי, ואף ניתן לבצען בתנאים של מעצר בית.

8.

בדיון שבפניי טען בא כוח המשיב, עו"ד דחוח, כי אין מקום לייחס למשיב אחריות לעיכובים בבירור ההליך העיקרי. הוסבר, כי מלכתחילה הבהיר עורך הדין שייצג את המשיב בהליכי המעצר, כי הוא לא ייצג את המשיב בהליך העיקרי ואף על פי כן, לא מונה למשיב סניגור והדבר נעשה רק לאחר שהתברר כי הליך הגישור לא צלח. הוסבר, כי גם לאחר שהוחלט למנות את הסניגוריה הציבורית לייצג את המשיב, חלף זמן מה עד אשר הוסדר בפועל מינוי הסניגור. עו"ד דחוח הסביר כי בתיק חומרי חקירה רבים ביותר, ונוכח נהלי הסניגוריה הציבורית בדבר הקצאת משאבים (ובכלל זה הצורך לקיים מכרז לבחירת הגורם שיעסוק בהעתקת החומר וקצב פעולתו של אותו גורם), הליך העתקת החומרים עלול להימשך עוד פרק זמן. עוד נטען לקיומם של תפוסים שיש צורך לבחון. עו"ד דחוח טען, כי בנסיבות יש מקום לבחון מחדש את אפשרות שחרורו של המשיב לחלופת מעצר, שכן עתה ברור שההליך העיקרי צפוי לארוך זמן. לטענת עו"ד דחוח, יש בידו להציע עתה חלופת מעצר שונה מזו שנבחנה על-ידי שירות המבחן. עוד נאמר, כי בשלב זה אין ליתן משקל מכריע לכך שהמשיב עזב את הארץ בעת שנדרש לחקירה, בין היתר, מאחר שאין בידיו אמצעים כדי להתקיים בחו"ל, וחזרתו ארצה כעבור זמן קצר תוכיח זאת. לטענת עו"ד דחוח יש להתחשב גם במיקומו של המשיב במדרג העברייני - כך, גבאי, שחלקו בפרשה הוא משמעותי יותר, הגיע להסדר טיעון מקל עם המדינה.

באת כוח המדינה, עו"ד פרץ, טענה בדיון כי מרגע שיתחיל להתברר ההליך העיקרי - פרשת התביעה לא צפויה להימשך זמן רב, כך שברגע שיתאפשר לקבוע מועדי דיון, התיק צפוי להתקדם באופן משמעותי. עו"ד פרץ חזרה על עילות המעצר שקמו בעניינו של המשיב ועל התסקיר השלילי שהוגש בעניינו. עו"ד פרץ הדגישה שוב שהמשיב הוכיח במעשיו שלא ניתן ליתן בו אמון, שהרי הוא ניסה להימלט בעבר מאימת הדין.

דיון והכרעה

9.

לאחר העיון ושמיעת טענות הצדדים באתי לכלל מסקנה, כי בנסיבות יש לקבל את בקשת המדינה ולהאריך את מעצרו של המשיב. ואולם, לצד זאת, אני סבור כי יש מקום לבחון מחדש את אפשרות המשך מעצרו של המשיב בפיקוח אלקטרוני במיקום ובפיקוחם של המפקחים החדשים שהוזכרו בדיון שבפניי (או מפקחים אחרים שיציע המשיב). להלן אסביר את החלטתי.

10.

מצב הדברים בענייננו הוא כזה: המשיב נמצא במעצר כבר במשך שנה, וההליך העיקרי בעניינו טרם החל. מהתמונה שהציג בפניי בא כוח המשיב בדיון עולה, כי יחלוף עוד פרק זמן עד שיסתיים הליך העתקת חומרי החקירה ועד אשר יחל להתברר ההליך העיקרי. הימשכות ההליכים עד כה, כשחלפה כשנה מאז הגשת כתב האישום וטרם נמסרה תשובת המשיב, אינה נזקפת רק לחובת המשיב. נראה כי בית המשפט לא מיהר לפעול על מנת להכניס את ההליכים למסלול פורמלי ונמרץ כל עוד התנהלו הליכי המעצר והליכי גישור. מינוי הסניגוריה הציבורית לא נעשה מיד כשהתברר שקיימת בעיה בייצוג בתיק העיקרי. הסניגוריה הציבורית נזקקה לפרק זמן לאיתור סניגור מתאים. לאחר מכן התעכב תהליך העתקת חומרי החקירה נוכח נהלי הסניגוריה בעניין זה והיקף החומר בו מדובר. לפיכך, גם אם המשיב "תרם" להימשכות ההליך, היו גורמים נוספים שתרמו לכך אף הם, ובכלל זה אילוצים אובייקטיביים. אמנם לטענת המדינה, מרגע שיתחיל להתברר ההליך העיקרי - פרשת התביעה אינה צפויה לארוך זמן, אך בהתחשב בכמות חומרי החקירה בתיק, מספר עדי התביעה, ובטיב העבירות המיוחסות למשיב והיקפן, דומה כי בשלב זה הערכה זהירה מובילה למסקנה כי ההליך העיקרי עלול להיות מורכב וממושך. כפי שיפורט, לנקודת מוצא זו משמעות בבחינת הבקשה דנא להארכת מעצרו של המשיב. מנגד, למדינה טענות בעלות משקל ביחס למסוכנותו של המשיב, וטענות אלה משליכות על אפשרות המשך מעצרו בפיקוח אלקטרוני. הדברים אמורים בעיקר ביחס לכך שיש קושי ממשי ליתן במשיב את האמון הנדרש, בין היתר, בשל טיב העבירות המיוחסות לו ונסיבות ביצוען.

11.

כידוע, תפקידו המרכזי של בית משפט זה בדונו בבקשות המדינה להארכת מעצר לפי חוק המעצרים הוא בפיקוח על קצב ההתקדמות בהליך העיקרי. במקרה דנא, מעבר לכך שעד עתה קצב ההתקדמות בתיק לא היה משביע רצון, ניתן כבר בשלב זה להעריך, בזהירות הנדרשת, כי בירורו של ההליך העיקרי עלול להיות ממושך. הדברים אינם מונחים בהכרח לפתחו של מי מן הצדדים, והם נובעים במידה רבה מהנסיבות, טיב העבירות והיקפו הרב של חומר החקירה בתיק. סבורני, כי בתפקידו כמפקח על ההליך העיקרי, בית משפט זה יכול להתחשב בהערכה זו כבר בשלב זה, ולא נדרש להמתין לכך שהערכה זו תגשים את עצמה ורק לאחר מכן, ולאחר שהמשיב ישהה במעצר תקופה ממושכת, תיבחן אפשרות שחרורו לחלופה או למעצרו בפיקוח אלקטרוני. אכן, ייתכנו מצבים בהם ההערכה בדבר הימשכות ההליכים תתקל במשוכה בדמות מסוכנות משמעותית שלא ניתן לאיינה באמצעות פיקוח הדוק או במעצר בפיקוח אלקטרוני, אך דומה כי לא זו היתה עמדתו של בית משפט קמא ביחס למשיב, שהרי התבקש תסקיר בעניינו, גם אם בסופו של יום תסקיר זה היה שלילי.

סבורני כי בנסיבות אלה, ונוכח חלוף הזמן ושינוי הנסיבות, הגיעה העת לבחינה מחודשת של אפשרות מעצרו של המשיב בפיקוח אלקטרוני, מבלי שנלווית לכך קביעה לפיה מהלך זה בהכרח יתגשם. הטענה המשמעותית שבפי המדינה נגד אפשרות זו היא כי יש קושי ליתן אמון במי שהמשיך להתבוסס בפלילים לאחר שנודע לו שנפתחה נגדו חקירה פלילית וניסה להימלט מן הדין. אף שאיני מקל ראש במעשיו אלה של המשיב ובמשמעותם לדיון שבפנינו, איני סבור, כי בנסיבות, הם יוצרים מסוכנות או חשש להימלטות מן הדין שלא ניתן לאיינם באמצעים המתאימים. ראשית, לדידי יש ליתן משקל גם לכך שבסופו של יום המשיב שב ארצה לאחר תקופה קצרה, ויש להניח שהוא עשה זאת מתוך ידיעה שהוא עלול להיעצר עם שובו. נתון זה משתלב גם עם טענת בא כוחו שלפיה למשיב אין אמצעים להתקיים בחו"ל. שנית, כפי שציינתי לעיל, הנסיבות עתה הן שונות - ההליכים בעניינם של שני "בעלי תפקיד" משמעותיים בפרשה - גבאי וסוויסה, הסתיימו, ויש בכך להפחית במשהו את החשש שהביעה המדינה מפני שיבוש הליכי משפט. שלישית, מתברר כי ההליך העיקרי עוד צפוי להימשך זמן רב, מה גם שטרם החל וכלל לא ברור שבתקופה הקרובה יוכל המשיב למסור תשובה מושכלת לכתב האישום שכן טרם הועתקו חומרי החקירה. לבסוף, עתה מוצעת חלופה חדשה והוצעו מפקחים חדשים, וייתכן שאלה יזכו דווקא לברכתו של שירות המבחן.

12.

התוצאה היא שאני מאריך את מעצרו של המשיב בתשעים יום החל מיום 8.1.2016, או עד למתן פסק דין בעניינו בת"פ 15044-01-15 בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד, לפי המוקדם. בצד האמור, אני מורה לשירות המבחן להכין תסקיר מעצר משלים, שיוגש לבית המשפט המחוזי בתוך 21 יום. בית משפט קמא יקיים דיון סמוך לאחר הגשת התסקיר ויבחן את האפשרות להורות על מעצר בתנאי פיקוח אלקטרוני. לבית המשפט המחוזי שיקול דעת מלא להחליט בעניין בהתחשב במכלול הנתונים הרלוונטיים.