בש"פ 2078-23 בש"פ 2078-23

1.לפניי בקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, להעברת מקום הדיון ב-תת"ע 8730-02-23 מבית משפט השלום לתעבורה בפתח-תקווה לבית משפט השלום לתעבורה בחיפה.

2.המבקשת טוענת כי היא מתגוררת במושב מגדים, "ולכן מבקשת שהדיון יתקיים באיזור מגוריי".

3.כעולה מן הבקשה ומנספחיה, התיק נקבע לדיון ליום 23.3.2023 וטרם קוימה בו הקראה. אשר לכתב האישום, טוענת המבקשת כך: "יש לי טיעונים חשובים בעניין הדו"ח להשמיע לבית המשפט הנכבד [ו]לכן ביקשתי להישפט עליו".

4.דין הבקשה להידחות.

5.ככלל, כאשר נאשם מבקש את העברת הדיון בהליך נגדו, אך אין הוא מודה בעובדות כתב האישום, תהא הנטייה שלא להיעתר לבקשתו. הטעם לכך נעוץ בצורך בשמיעת ראיות, לרבות הגעת עדי תביעה, בהם גורמי אכיפה, לבית המשפט אליו הועבר הדיון. לפיכך, העברת הדיון במקום בו כופר הנאשם בעובדות כתב האישום תיעשה רק במקרים חריגים ויוצאי דופן (בש"פ 6395/18 ויין נ' מדינת ישראל (12.9.2018)).

בענייננו, לא שוכנעתי כי הצהרתה של המבקשת מייתרת את הצורך בשמיעת ראיות בתיק (ראו והשוו: בש"פ 1811/23 קרנרמן נ' מדינת ישראל, פסקה 6 (5.3.2023)). בנסיבות אלו, לא מצאתי להעדיף של נוחותה של המבקשת על פני נוחותם של עדי התביעה, באופן המצדיק סטייה מכללי הסמכות המקומית הרגילים.

סוף דבר: הבקשה נדחית.