בש"פ 2081/01 בנימין בכר, עו"ד נ. הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בת"א-יפו

המבקש הגיש ערעור על פסק דינו של בית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין. פסק הדין הומצא למערער ביום 15.1.01. הערעור נשלח לבית המשפט העליון ביום 18.2.01. הוא הוחזר למערער עקב אי התאמה, בשל האיחור בהגשתו ביום 26.2.01.

המבקש הגיש בקשה להאריך לו את המועד להגשת הערעור. המשיב התנגד לבקשה זו. המשיב ציין כי המבקש לא הצביע על טעם מיוחד.

אכן, המבקש איחר בהגשת הערעור. יתר על כן, איחורו של המבקש אינו איחור של 4 ימים. המועד הקובע לצורך הגשת הערעור הוא מועד המצאת כתבי בי דין לבית המשפט ולא מועד משלוח כתבי בי דין. והדבר ידוע.

עם זאת, מדובר בהליך הנושא אופי עונשי. בנסיבות אלה, ראוי למשיב לנקוט מדיניות גמישה כזו הנוהגת על ידי המדינה בהליכים מסוג זה. מדיניות מסוג זה, מתחייבת גם מאופי היחסים בין המשיב ולבין המבקש.

על מנת להימנע מהחלטה של בית המשפט, במקום בו ראוי למשיב לגבש לעצמו את המדיניות הראויה בעיניו, תועבר תגובת המבקש וכן החלטה זו אל המשיב. המשיב יגיב להחלטה זו בתוך 7 ימים.