בש"פ 2113-23 בש"פ 2113-23

לפניי בקשה ראשונה להארכת מעצר מעבר לתשעה חודשים לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996. במסגרת הבקשה, עותרת המבקשת להאריך את מעצרו של המשיב בפרק זמן של 90 ימים החל מיום 23.3.2023 או עד למתן פסק דין בתיק פלילי 51339-06-22 בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, לפי המוקדם.

לאחר ששמעתי את טענות באת כוח המבקשת ועיינתי בבקשה על נספחיה, אני סבורה כי דין הבקשה להתקבל. כתב האישום מייחס למשיב עבירות אלימות חמורות. מהעבירות נשקפת מסוכנות רבה, והמסקנה אודות המסוכנות עולה גם משני התסקירים שניתנו בעניינו של המשיב על ידי שירות המבחן. מתסקירים אלה עולה קיומו של סיכון להתנהגות אלימה וסיכון שהמשיב לא יעמוד בתנאי שחרור, ככל שיהיו כאלה. למשיב עבר פלילי מכביד, הכולל 36 הרשעות קודמות, כאשר המעשים נושאי כתב האישום הנוכחי בוצעו על ידיו בעת שהיה תלוי ועומד נגדו מאסר על תנאי בר הפעלה. באשר לקצב התקדמות ההליך, הרי הדחיות בהליך נבעו, בין היתר, מחילופי ייצוג של המשיב. בשלב זה, נדחה מועד ההוכחות לאפריל 2023 לבקשת המשיב לאחר חילופי ייצוג שלו, כאשר בא כוח המשיב הצהיר באותה עת שתהיה הסכמה להארכת מעצר. בא כוחו הקודם אף ציין כי יידרש רק מועד אחד לצורך דיון בעניינו.

מכל הטעמים הללו, אני סבורה כי דין הבקשה להתקבל. יוער בשולי הדברים כי המשיב ציין בדיון באולם בית המשפט כי הוא מבקש להתחיל בטיפול שיסייע לו לפתור את בעיותיו ולא לחזור פעם נוספת לפעילות עבריינית ולריצוי עונשי מאסר. בקשה כזו היא כמובן מבורכת ויש לקוות שניתן יהיה להתחיל בטיפול המתאים למשיב כבר בין כותלי הכלא ובהקדם האפשרי.