החלטה
בתיק בש"פ 4484/23
בבית המשפט העליון
בש"פ 4484/23
לפני:
כבוד השופט ע' גרוסקופף
העוררת:
מדינת ישראל
נ ג ד
המשיב:
רמי שם טוב חדד
ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 12.6.2023 במ"ת 51282-06-22 שניתנה על ידי כב' השופט נאסר אבו טהה
בשם העוררת:
עו"ד יצחק פרדמן
בשם המשיב:
עו"ד יוסי דגה
פסק דין
לפניי בקשת רשות ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' השופט נאסר אבו טהה) במ"ת 51282-06-22 מיום 12.6.2023, בגדרה הותר למשיב לצאת מבית המעצר לשם השתתפות באירוע ברית המילה של נכדיו – תאומים שנולדו בשע"ט לבנו.
העובדות הצריכות לעניין
1.המשיב שוהה במעצר עד תום הליכים בשל כתב אישום חמור שהוגש נגדו בגין, בין היתר, עבירה של חבלה בכוונה מחמירה לפי סעיף 329(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין), ועבירה של החזקת סכין שלא למטרה כשרה לפי סעיף 186 לחוק העונשין. כתב האישום מייחס למשיב אירוע דקירה במסגרתו, על פי הנטען, דקר באמצעות סכין אדם עמו התעמת בכביש בעקבות ויכוח של מה בכך.
2.ביום 8.6.2023, הגיש המשיב לבית משפט קמא בקשה דחופה ליציאה לחופשה חד פעמית, וזאת על מנת שיוכל ליטול חלק בטקס ברית המילה של נכדיו התאומים (להלן: האירוע). ביום 12.6.2023, לאחר דיון במעמד הצדדים, נעתר בית משפט קמא לבקשה, והרשה למשיב לצאת מבית המעצר בליווי בנו, שהוא אביהם של התאומים, מר שרון שם טוב חדד (להלן: שרון), ביום 13.6.2023 בין השעות 16:00 ל-22:00.
3.בית משפט קמא נימק, כי הבקשה הינה מידתית, שכן עניינה ביציאה למספר שעות לשם השתתפות בטקס דתי, אשר היא מצווה לפי הדין הדתי להשתתף בו. עוד קבע בית משפט קמא, כי התרשם לחיוב משרון, בנו של המשיב ובעל השמחה, אשר נטל על עצמו את מלוא האחריות והתחייב כי ילווה את אביו מבית המעצר אל האירוע וחזרה, וכי יפקח עליו "באופן מלא ומתמיד" במהלך האירוע. עוד צוין, כי זו הפעם הראשונה בה מי מבניו של המשיב מסכים כי האחרון ישמש כסנדק לאחד מנכדיו (קדמו לתאומים עשרה נכדים), ומשכך יש משנה חשיבות להשתתפות המשיב באירוע.
4.על החלטה זו הגישה המבקשת את הערר שלפניי, וזאת לאור מסוכנותו הגבוהה של המשיב, שהינו בעל עבר פלילי עשיר מאד, הכולל 36 רישומים פליליים בעבירות אלימות רבות לצד עבירות נוספות; מסוכנות שמשתקפת הן מתסקירי שירות המבחן שהוגשו בעניינו והן מהחומר המודיעיני שהתקבל משירות בתי הסוהר (להלן: שב"ס), ואשר אף קיבלו ביטוי זה לא מכבר בהחלטתה של השופטת רות רונן בבקשה להארכת מעצרו מעבר לתשעה חודשים (בש"פ 2113/23 מדינת ישראל נ' רמי חדד (16.3.2023)).
דיון והכרעה
5.לאחר עיון בערר על נספחיו, ולאחר שמיעת טיעוני הצדדים בדיון לפניי, הגעתי למסקנה כי דין הערר להתקבל.
6.ככלל, לא תתאפשר יציאה של עצור מבית המעצר לצורך השתתפות באירוע משפחתי, אלא במקרים חריגים, בהם עניינו של העצור מעלה שיקולים מיוחדים (ראו: בש"פ 5857/17 מדינת ישראל נ' קורובקוב, פסקאות 19-17 (15.8.2017) (להלן: עניין קורובקוב); בש"פ 5102/21 מדינת ישראל נ' פלוני, פסקה 9 (2.8.2021); בש"פ 3197/22 טובר נ' מדינת ישראל, פסקה 9 (19.5.2022)). על אף חשיבותו של האירוע עבור המשיב, וגם בהתחשב בעובדה שזו פעם ראשונה בה יזכה לשמש כסנדק של מי מנכדיו, המקרה דנן אינו בא בגדרם של חריגים אלה, בהינתן מסוכנות המשיב, כפי שהיא משתקפת בהליכי המעצר.
7.בנסיבות בהן עציר מבקש לצאת לאירוע משפחתי פתוחים בפניו שני מסלולים אפשריים – מסלול פלילי ומסלול מנהלי. במסלול המנהלי, על העציר להגיש בקשה ליציאה לחופשה לשב"ס, אשר נבחנת לפי נהלי שב"ס. במצבים בהם בקשתו נדחית, הוא רשאי לערער על החלטה זו באמצעות עתירת אסיר. לעומת זאת, במסלול הפלילי, העציר יכול לפנות לבית המשפט בבקשה לעיון חוזר בתנאי מעצרו (בש"פ 40/17 מדינת ישראל נ' ביטון, פסקה 8 (2.1.2017); רע"ב 3225/22 שירות בתי הסוהר נ' אליאב, פסקה 9 (17.05.2022)).
8.הבקשה דנן הוגשה כבקשה לעיון חוזר בהחלטה להורות על מעצרו עד תום הליכים, דהיינו, במסלול הפלילי. היא דורשת, על כן, בחינת השאלה האם ניתן, בהינתן עילות המעצר הקיימות בעניינו של המשיב וחשיבות האירוע בו מדובר מבחינתו, להקל באופן זמני בתנאי מעצרו. במילים אחרות, על בית המשפט לשקול את טעמי הבקשה אל מול עוצמת עילות המעצר. כתב האישום מייחס למשיב עבירות אלימות חמורות, מהן נשקפת מסוכנות רבה. עוד יצוין, כי בעניינו ניתנו תסקירי שירות מבחן שליליים, אשר מעלים חשש להתנהגות אלימה. חשש כזה נלמד גם לאור עבורו הפלילי המכביד, והמיידעים המודיעיניים בעניינו. יוער לעניין זה, כי המעשים המיוחסים למשיב בכתב האישום נעשו בעודו מרצה עונש מאסר על תנאי בר הפעלה. המשיב מבקש לצאת לחופשה ולהשתתף באירוע רב משתתפים, ומשכך גובר החשש לאי-עמידה בתנאי השחרור. בהצטבר כל אלה, ובשים לב לכך שמדובר בברית של נכד, כף המאזניים נוטה באופן מובהק לדחיית הבקשה. ויובהר, לא נעלם מעיניי האינטרס של המשיב להשתתף באירוע, ואינני מקל בו ראש. אולם, כאמור, אינטרס זה אינו בעוצמה הנדרשת על מנת לאזן את המשוואה במקרה דנן.
9.לאור האמור, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לקבל את הערר, כך שתדחה בקשת המשיב לצאת לחופשה חד פעמית להשתתפות באירוע ברית המילה של נכדו. חלף זאת, יורשה המשיב, ככל שהוא מעוניין בכך, לקחת חלק באירוע באמצעות היוועדות חזותית.
10.אשר על כן, דין הערר להתקבל. השב"ס מתבקש לעשות כל מאמץ על מנת לאפשר השתתפות באירוע באמצעות היוועדות חזותית, ככל שהדבר יתבקש על ידי המשיב, ויתאפשר מבחינת המשפחה.
ניתן
היום, כ"ד בסיון התשפ"ג (13.6.2023).
ש ו פ ט